"אל תסתכלי עלי ככה" אמרתי בקול עצבני "אני לא חושבת שיש צורך בשאלה, את יודעת טוב מאוד מה להגיד" אמרהמשלבת את ידיה "מה?" שאלתי לא מבינה "מה זה היה אושר? אני ראיתי את זה, אתם הייתם על סף נשיקה" אמרה ורק מלחשוב הזה הכו בי צמרמורות "אנחנו לא, בסך הכל היה לי ריס" אמרתי מאמינה לעצמי, טוב זה היה הרבה יותר פשוט אז. "הריס נפל לך לשפתיים במקרה?" אמרה בציניות וגלגלתי את עיניי "המצחיק נפל לך ברחוב במקרה?" אמרתי מחקה את קולה, קמתי מהמיטה ואספתי את שיערי לפקעת מקורזלת. "מה הקטע אושר? למה את לא משתפת אותי בכלום? משהו מפריע לך?" שאלה תופסת בידי מונעת ממני לצאת מהחדר, "מה את רוצה?" שאלתי בלזוזל "את מחפשת רק רכילות, רק שאני ודין מדברים או משהו את מתעניינת, בשאר החיים שלי את לא מתעניינת, נכון? אני לא אתפלא אם לא תספרי דברים לאיאן!" אמרתי "תתביישי לך, נכון, לפעמים אני לא קשובה וכשזה קשור לדברים יותר מלוכלכים אני בעניין, אבל לספר לאיאן, השתגעת?" שאלה אותי, "אני לא יודעת עדי, את מבלבלת אותי" אמרתי מתיישבת על הספה בסלון "מה עשיתי?" שאלה כמו ילדה קטנה, "פשוט.. למה עשית את מה שעשית היום בהפסקה, הרי אמרתי לך שאני לא יודעת אם יש לי משהו הכי קטן לדין, אז את גורמת לי לקנא ככה? ועוד עם הטפילה המתלהבת הזו?" שאלתי בחוסר אונים, "זה היה בשביל לראות איך תגיבי, אושר שתינו יודעות שהיחידה שהוא שם עליה, זו את. את היחידה שבאמת מעניינת אותו, את היחידה שהוא מסתכל עליה, ואת היחידה שגורמות לו למתח עם איאן" אמרה וזה החמיא לי, מאוד. אלוהים למה אני כזאת דפוקה? "עכשיו את מוכנה לספר לי מה הלך שם?" שאלה והנהנתי, ספרתי לה הכל, כל פרט הכי שולי "...ואז את נכנסת והוא הניח את היד שלו על הלחי שלי, אני בטוחה שהייתי נראת כמו עגבניה, והוא אמר שהיה לי ריס ויצא" אמרתי "שכחת משהו אחד" אמרה וניסיתי להיזכר, אך לא הבנתי, סיפרתי לה ה כ ל !
"שישי, מה קבעתם בשישי?" שאלה בסקרנות והשפלתי את ראשי בחיוך, "אנחנו.. זאת אומרת הוא הזמין אותי.. הוא הזמין אותי לנסוע איתו להכיר את הסביבה שלו בעיר הקודמת, ממנה בא" אמרתי והיא פערה את פיה "הוא מכיר אותך לחברים?!" שאלה וצחקקתי "ממש לא! זה פשוט שאנחנו רוצים להכיר טוב יותר!" אמרתי והמשכנו לצחוק "אפילו עם איאן לא הכרת את כל החברים שלו" אמרה ממשיכה לצחוק ונעצרתי. איאן, מה איתו באמת? "מה איתו באמת?" שאלתי "הוא דיבר איתה, הוא הבטיח לה שאת סתם התפרצת עליה. לא יודעת אם היא סיפרה לו על מה רבתם, אבל.. אושר, היא חרה לחבורה, שוב" אמרה עדי והנחתי את ידי על פני "זה כל כך גרוע!" אמרתי מתוסכלת "את רצינית? זו בסך הכל שני, הגזמת קצת הייתי אומרת.." הניחה את ידה עלי, "לא זה לא זה עדי. זה זה שאני לא חושבת על איאן כמעט, רק דין בראש שלי וזה כל כך לא בסדר מצידי!" אמרתי והיא נאנחה "את צריכה להבין מי טוב לך יותר, בלי לפחד ולחשוש מהתגובות שזה יגרור, כי תמיד יהיה מי שיעזור לך סביבך" אמרה וחבקתי אותה.
"אושר את בטוחה שאת רוצה לנסוע איתו?" שאלה אותי עדי כשהתנתקה מהחיבוק "זה בסך הכל כמה שעות.." מלמלתי "אבל אושר.. למה כל כך חשוב לכם להכיר? למה אתם צריכים לנסוע לבד? ואגב, את יודעת שהוא נפנף אותי כשבקשתי לבוא איתו לראות אותך היום!" אמרה בכעס, צחקקתי "אני וידעת.. דברנו על זה. ואני לא כל כך יודעת, אבל עדי.. כיף לי איתו" אמרתי והיא הסתכלה בעיניי, באמת הייתי מאושרת. "אני יכולה לספר לך משהו? ותבטיחי שזה לא יוצא ממך בחיים! גם לא לאור" אמרתי והיא הנהנה "היום כשאיאן.. משך אותי ביד, פחדתי, פחדתי מאוד שהוא ירביץ לי עוד לפני שהוא הרים עלי יד, רק מהמבט שלו, מהקול שלו ומהצורה שבה הוא התקרב אלי" אמרתי והיא נתנה לי ליטוף מנחם "אבל זה לא העיקר" אמרתי והיא הסתכלה עלי "הסתכלתי על דין, וראיתי שהוא פשוט שומר שאיאן לא יגע בי, או ירביץ לי, הוא הרגיע אותי כל כך, כמו שאיאן אף פעם לא הרגיע אותי" אמרתי והשפלתי את מבטי "אושר, את בכלל אוהבת את איאן?" שאלה והסתכלתי עליה המומה "בטח שכן!" אמרתי "זאת אומרת, אני כן, אולי עכשיו קצת פחות.. אבל הוא עדיין היה החבר שלי כל התקופה הזאת.." אמרתי "אז אל תפחדי ממנו, איאן גם מאוד אוהב אותך אושר" אמרה ורק הסתבכתי יותר "אין על מה לדבר עד שאין התנצלות" אמרתי והיא הנהנה, אחר כך היא חזרה הביתה ונשארתי לבד שוב. ותנחשו מי קפץ לביקור? איאן. אוי שאלוהים יעזור לי...
YOU ARE READING
ילד רע
Romance"את אוהבת אותי?" הוא שאל והיא הביטה בעיניו "תמיד" לחשה ונישקה אותו. טוב, ככה אושר חשבה לעצמה, אבל אז הכל התערער סביבה. למה הוא מגיע דווקא עכשיו? שהכל נהיה טוב? שהכל מסתדר כלכך מושלם עם החבר שלה? עם החבורה שלה? דווקא אז הוא חייב להיכנס לחיים שלה ולסב...
