"אושר.." הרגשתי לחישות נעימות על עורפי, זה דין. נעמתי למגעו ואז נזכרתי. אני חייבת לחתוך עניינים, נרתעתי לאחור "התקשרתי אלייך מלא. את בסדר?" שאל יושב קרוב אל פניי, רציתי רק לנשק אותו ולהבטיח לו שאני גומרת עם איאן. "כן" אמרתי בקרירות "תראי אני מבין שאת כועסת עליי, את צודקת לחצתי יותר מדי. אפשר שנדבר?" שאל והעיניים הגדולות והירוקות שלו הכאיבו לי. "אני רוצה להגיד לך תודה" אמרתי מתיישבת "על מה?" שאל לא מבין "על זה שגרמת לי להבין.." ניסיתי לנסח את זה מבלי להתפרק מולו "שאני אוהבת את איאן." אמרתי וראיתי את הצבע בעיניים שלו פשוט נוזל "מה?" שאל לא מבין "מה קרה אושר?" שאל שוב "היה כיף איתך, אבל אני מאוהבת באיאן" יכולתי להרגיש את סכינים דוקרים את הלב שלי "את צוחקת עליי?" שאל מזועזע "אני לא מרגישה אלייך כלום" אמר ועצמתי את עיניי, הוא הביט בי וזז לאחור "זה נגמר?" שאל "נגמר. אני שייכת לאיאן ואותו אני אוהבת" אמרתי בשקט משפילה את מבטי, מרגישה את הדמעות עולות בגרוני, שיצא כבר! הוא פשוט יצא בטריקת דלת נוראית, וכשנשמע הבום של הדלת פרצתי בבכי מר, קברתי את פניי בכרית שלי וצרחתי לשם את הלב שלי. אני לא מאמינה שהייתי כזו דוחה, אני אוהבת אותו, והוא אותי! הלב שלי נשבר, הלב נשבר לראות אותו שבור בגללי, הלב שלי נשבר לדעת שהכל נגמר בגגלי. בגללי.
"את מוכנה לקום כבר?! מה עובר עלייך?" שאלה אותי עדי כשנשארתי באותה פוזציה כבר יום שלם, "מאתמול את לא עונה לי. מה קורה איתך?" שאלה וליטפה את ראשי "כלום" אמרתי וקמתי להתארגן ללימודים, אני לא רוצה שדין ידע שרע לי, אני צריכה להתנהג כאילו הכל בסדר, שהוא לא יחשוד והכל יגמר.
"איך את מרגישה?" שאלה אותי עדי והנחתי עליה את ראשי, עצמתי את עיני מתאפקת לא לבכות. "את תספרי לי מתישהו מה קרה?" שאלה ולא עניתי לה "בוקר טוב" שמעתי את קולו של אור, הנחתי שגם דין שם, "מה קרה לה?" שמעתי את אור לוחש "עייפה" אמרה עדי, לא רציתי לפקוח עיניים ולגלות את דין מולי, זה ישבור אותי. "אני הולך, תדבר איתי אחרי זה" שמעתי את קולו של דין והרגשתי שורה של דמעות על הריסים שלי.
"היא בוכה?" שאל אור "אור אני אדבר איתך אחרי זה" אמרה עדי ושמעתי אותו מנשק אותה והולך "מה קרה יפה שלי?" שאלה עדי שהרמתי אליה עיניים דומעות. "אני לא מסוגלת" אמרתי נאבקת בדמעות "זה קשור לדין?" שאלה, הנהנתי, "מה קרה?" שאלה שוב "אני לא יכולה לדבר על זה. כל מה שאני רוצה זה לחזור לעבר, רק אני ואיאן" אמרתי, "מה? אושר הייתי בטוחה שדין ואת.." החלה לומר אך קטעתי אותה "די, זה לא משנה. אני רוצה רק איאן בראש שלי" אמרתי בתקיפות והיא הנהנה "ואל תדברי על זה. עם אף אחד" אמרתי "ברור" היא אמרה וחיבקה אותי, שאר היום היה סיוט, הצלחתי לראות את דין פעמים בודדות, בקפטריה, או יושב בספסל שלנו לבד. נשבר לי כל כך מזה. אני לא מאמינה שאני צריכה לסבול את הכאב לב הזה לכל המשך השנה, או לפחות עד שימאס לו ממני.
YOU ARE READING
ילד רע
Romance"את אוהבת אותי?" הוא שאל והיא הביטה בעיניו "תמיד" לחשה ונישקה אותו. טוב, ככה אושר חשבה לעצמה, אבל אז הכל התערער סביבה. למה הוא מגיע דווקא עכשיו? שהכל נהיה טוב? שהכל מסתדר כלכך מושלם עם החבר שלה? עם החבורה שלה? דווקא אז הוא חייב להיכנס לחיים שלה ולסב...
