ילד רע

פרק 28

נשקתי את איאן בחוזקה, אני חייבת. ראיתי את מבטו המאוכזב של דין עליי מדי פעם.
בכל פעם שהלשון של איאן נכנסה לפי חשבתי כמה הנשיקות עם דין היו מתיקות ונעימות, המועדון הזה רע. לפתע דין נעלם, ואחרי עשרים דקות חזר עם הפרוצה הזאת. ים. "מה יש?" איאן הדביק לי עוד נשיקה וזרמתי איתה בלית ברירה "כלום" אמרתי מתיישבת עליו, הרגשתי כמו זונה לא בגלל מה שעשיתי, בגלל שאני עושה את זה לא מרצון, כי מכריחים אותי. איאן התחיל להכניס את ידיו מתחת לגופיה שלי, ניסיתי להתנתק מהנשיקה בעדינות אבל הוא רק העמיק אותה יותר באגרסיביות. לא, אני עדיין לא מוכנה לשכב איתו... התנתקתי ממנו בחיוך "לא כאן" אמר והנהנתי "אצלי?" שאל "לא עכשיו, באנו להנות!" אמרתי והלכתי לבר, הסתכלתי על דין שישב עם הענבל הזאת, לבת זונה יש גוף יפה, גם הפנים לא רעות.. אפילו מזכירה קצת את יסמין יימח שמה. אחד הגברים המועדון נצמד אליי מאחור, לא ידעצי מה לעשות, אני רוצה שדין יראה שאני אוהבת את כולם חוץ ממנו, אז אני גם לא רוצה שאיאן יתעצבן.. האמת שאני אפילו מפחדת שאיאן יפחד.. מאוד מפחדת אפילו. חשבתי יותר מדי וכבר מצאתי את עצמי רוקדת ברחבה, ומחםשת את הזווית הטובה ביותר לתצפת על דין. לא. לא לא לא לא לא לא לא לא זה לא קרה עכשיו, עצרתי את עצמי, באמצע הרחבה, כשאני בוהה בדין. הרגשתי שאני מתחרט על הכל, רק לא לראות את הרגע הזה, להרגיש את הלב שלי נשבר לאלף חתיכות. דין מנשק את ענבל. הדמעות החלו לרדת אחת אחת מעיניי, לא ראיתי אותו מתנשק עם אף אחד אחרת מלבדי.. אבל זה מה שרצית, לא? אז טוב לו והוא עבר הלאה.
הלכתי לבר, זועמת, בסערת רגשות אחת ענקית "תתן לי משהו חזק, מהר" אמרתי בתוקפנות "זה-" בא לומר כשהגיש לי כוס ארוכה "לא אכפת לי, רק תכין לי עוד אחד כזה.." מלמלתי ושתיתי הכל, המשקה החריף שרף בגרוני ובהתחלה זה היה דוחה, מזעזע. אבל ידעתי שזה יעזור לי, בכוס השנייה נהניתי מכח רגע ורציתי רק עוד. כבר בקשתי שיכין לי את השלישית, הוא היה נראב מתלבט אך לבסוף מזג גם אליה, גם אותה שתיתי "תכין לי..-" מלמלתי בשכרות "לא חמודה שלי, זה מספיק" אמר והתפנה ללקוחות אחרים, הבטתי בבחור שלידי עם כוס האלכוהול, ופשוט לקחתי אותה ושתיתי את כולה "משהי פה קצת שיכורה" חייך אליי וצחקקתי כמו שיכורה, כי באמת הייתי אחת כזאת, "תזהרי" אמר שהתנדנדי מצד לצד "מה אתה אומר..? תבקש מהבחור להכין לי עוד כוס?" לחשתי לו באוזן "בחורה כזאת יםה מבקשת.." אמר וביקש עבורי עוד כוס, שתיתי אל כולה "אני חושב שאת שיכורה מספיק.." צחקק והושיב אותי בכיסא לידו "מי את?" שאל "אלוהים" צחקתי "אני השטן" אמר וצחקתי יותר.
פתאום כיסא הבר הסתובב בבת אחת ובמהירות "מה את עושה?" זה היה דין והמבט הרצחני שלו "דין, לך." אמרתי וניסיתי להסתובב אך הוא מנע ממני "שתית, כמה?" שאל "לא שתיתי!" צעקתי עליו "אני מריח את האלכוהול מהפה שלך כבר מבחוץ!" אמר לי עצבני "אז אולי תצא לבדוק שוב?" אמרתי עדיין כעוסה "את נורמלית? היום השתחררת מבית חולים, וגם אם לא את לא צריכה לשתות ככה, הגוף שלך לא רגיל לכמויות כאלה" אמר בכעס "תעוף לי מהעיניים!" צעקתי עליו "מה עובר עלייך?!" צרח עליי "אני גם לא רוצה שנהיה ידידים, סבבה? אני רוצה שננתק קשר!" אמרתי והוא שתק "את שיכורה" קבע, הוא תפס אותי בידי ומשך אותי "אחי מה אתה עושה?" הנער שדיבר איתי קם גם הוא "זוז" אמר לו דין במבט קר "את מכירה אותו?" שאל אותי ולא עניתי "עוף לי מהדרך!" אמר דין במבט מאיים והוא ישר הלך "דין.. אני לא מרגישה טוב.." מלמלתי "אוי אלוהים.." שמעתי אותו ממלמל, הוא הוציא אותי החוצה ומיד הרגשתי בבחילה הנוראית, הבחילה המדוברת. הוא לקח אותי לאיזה פינה בצד וישר התמותתי לרצפה, התחלתי להקיא, הכל. מה חשבתי לעצמי? שהגוף שלי שבחיים לא טעם אלכוהול יעמוד בכמות הזו? דין ישר גם הוא ירד אחריי ואסף את שיערי לאחור, הוא החזיק בי שלא אפול וליטף את ראשי "שש..." אמר בשקט והשתעלתי "זהו?" שאל ונתן לי בקבוק מים, שתיתי ממנו "תודה" אמרתי מתנשפת, גרגרתי את המים וירקתי.
"מה יש לך?" איאן לפתע צץ ותפס בידי, הייתי חלשה ומעדתי לאחור "אני לא מרגישה טוב איאן לא עכשיו" אמרתי נאנקת "בואי בואי הביתה" אמר בעצבים ותפס בידי "אני דברתי שם עם משהו.." מלמלתי "עשית מה?" שאל איאן ודחף אותי לגדר שם "הי איאן תרגע" אמר דין ובא אחריו "אתה תיזהר ממני!" אמר איאן והסתובב אליו "תשלוט בעצמך, אתה מסריח מאלכוהול" צעק עליו דין "בואי!" ציווה עליי איאן והלכתי אחריו "את מפחדת ממנו?" תפס בידי דין "די דין.. התכוונתי למה שאמרתי בפנים.." מלמלתי והלכתי. לא התכוונתי לכלום. הוא הביט בי מתוסכל כשהבין מה אמרתי, שיחרר את ידי ונתן לי ללכת, באותו רגע הבנתי שדין גם שיחרר אותי מהלב שלו, ולא ילחם עליי יותר. לעולם.

-נקודת מבט דין-
הגעתי למועדון, ענבל אמרה שהיא תגיע כבר לבד עם חברות, יותר טוב. נכנסתי למועדון ואמרתי שלום לדניס ואור שישבו על הבר עם עדי ושני ולידם איאן ו.. אושר. מתנשקים, בפעם המיליון מול הפנים שלי, התיישבתי בכיסא הרחוק מהם, בקצה.
"מה?" שאל אור "סתם" אמרתי מביט באיאן ואושר ומחזיר את מבטי למשקה "די אחי, אל תסתכל" מלמל אור אליי "טוב אני חושב שאני אלך לחפש את הדייט שלי" אמרתי קם ממקומי נזכר כי לא ראיתי את ענבל מתחילת הערב "בכניסה" אמרתי לה כשהתקשרתי והסתכלתי סביבי "היי" אמרתי והיא הסתובבה אליי בחיוך, היא חיבקה אותי והלכנו לשבת באיזה שולחן פנוי בפינה. "מה קורה?" שאלה "טוב" עניתי בקצרה "ישיר" אמרה והנהנתי, כבר אמרתי שאני בן אדם קר "שמחה שיצא לנו לדבר, אתה ממש הטעם שלי" אמרה גם היא בישירות, רק עם אושר כל דבר זה סיפור.. למה כל דבר אני משווה לאושר?! "אתה מקשיב לי?" שאלה לאחר כמה דקות בהם היא דיברה וכל מה שעשיתי זה היה לתת לה מבט מתעניין ומדי פעם להרים את מבטי לאושר, היא הסתובבה וראתה שאני מבי באושר ואז היא שוב הסתובבה אלי "דין מה הסיפור? אם אתה כל כך רוצה להיות איתה אז לך" אמרה ונאנחתי "לא ממש לא ענבל. כיף לי איתך והיא ממש לא מעניינת אותי" אמרתי "אז למה אתה כל הזמן מסתכל עליה?" צחקקה "כי.. ענבל אני מבטיח לך שלא סתם יצאתי איתך. את באמת משהו מיוחד, ואושר..-" לא ידעתי איך להמשיך "אני משהו מיוחד?" שאלה במבט מתנשא "שמעת את זה פעם אחת, ולא תשמעי את זה יותר" אמרתי במבט משועשע "זה מספיק בשבילי" אמר והצמידה את שפינו, וואו- איזה יוזמה. בהתחלה הייתי מופתע והיא התנתקה ממני "אני לא אחת שמשחקת" אמרה ללא בושה, פשוט הצמדתי את שפתינו חזרה, כי זה הרגיש לי הכי נכון, פשוט ככה. זה היה נראה לי הכי חכם, נכון, טוב ויפה לעשות. ואז נזכרתי האושר, זאת אומרת.. הנשיקה הייתה טובה, אבל.. כבר אמרתי שכל דבר אני משווה לאושר? גם את הנשיקות אז, שבנשיקות עם אושר, זה תמיד יהיה מצחיק, מכעיס, מרגש ומלא בפרפרים בבטן ותשוקה אחת גדולה. גם ביני לבין ענבל יש תשוקה, ואני בטוח שאם אני אמשיך להתעקש אגיע להרבה יותר ממה שהגעתי לאושר.

אבל באותו הרגע אושר הופיעה בראשי והתנתקנו, הבטתי בה והתאמצתי לא להזיז את מבטי לאיפה שאושר ישבה, כי זה יראה נורא. "זה קרה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי" אמרה "כן אה" אמרתי וכששלפה את הנייד שלה הרשתי לעצמי להרים מבט מהיר לאושר. היא לא שם, איפה היא לעזאזל?!

"די דין.. התכוונתי למה שאמרתי בפנים.." מלמלה אליי והלכה יחד עם איאן, הייתי המום. השארתי את ענבל לבד במועדון בשבילה, בשביל שלא תסתכן, בשביל להרים לה את השיער על השטויות שהיא עושה, ועכשיו הבנתי, הבנתי שהיא באמת מאוהבת לגמרי באיאן, שהיא מוכנה לסבול את האלימות שלו ולא להגיד דבר. ואותי? אותי היא שונאת, וכמו שהיא אמרה, גם ידידים זה לא טוב.. זה הסוף, אני ואושר גמרנו.