פרקי הידיים שלי מגרדים, זו הייתה טעות להקשיב להם. הייתי צריך להסתפק בירכיים, לא לגלוש למפרקים שלי.
כל כך טיפשי.
ילד טיפשי.
אני רק רוצה לסיים הכל, אין לי למי לספר את מחשבותיי, האמת מכה בי בכל פעם מחדש; אני אובדני, ואני עומד לסיים את הסיוט המתמשך הזה בעוד חמש שנים. אני לא מסוגל לקחת את זה יותר, קולותיהם גוברים על המוזיקה, הבדידות שואבת מלבי את כל השמחה, המפלצות דואגות להשמיד את גופי, הן גורמות לי לקרוס.זעקה נפלטת מפי, כאב חוצה את לבי, דמעות נקוות בזוויות עיניי. משהו כמו אוכל את הדבר הפועם בבית חזי. אני יודע שהבדידות לוקחת את הרגש עכשיו, ממשיכה לשאוב ממני את החיים שעוד נותרו.
ידיי מיד מתאגרפות מעל לוח לבי, אני קורס על ברכיי, לא מבין איך אף אחד מגיע בשביל להרים אותי. אולם אז זה מכה בי כברק; אתה כלום בשבילם; רוח רפאים משוטטת; אוויר. יבבה בורחת מפי, אך אני חותם אותו, לא נותן לאחרות לצאת, לא מוכן להפגין חולשה.
לא נראה כאילו הכאב מתכוון לעזוב את לבי, או להחליש את עוצמתו, אלא שהוא מתחזק עם כל פעימה מאומצת.
אני נעמד בקושי על רגליי הרועדות, כושל כשמנסה להתייצב, מצפה לחבטה אדירה בקרקע, אך כל מה שמרגיש זה ידיים חזקות ויציבות המחזיקות אותי. אני נבהל, לא הייתי מוכן לרגע הזה, אני לא חושב שיש משהו שיכול היה להכין אותי לזה. הוא מייצב אותי, אני לא חושב להתנער מאחיזתו. לשם שינוי, זה מרגיש נהדר כשמישהו מחזיק אותך מליפול."אתה בסדר?"
כל הזמן אותה השאלה.
"אני בסדר."
כל הזמן אותו השקר.
הוא מעווה את פניו. "אתה בטוח?" הוא שואל, מצמצם את עיניו עד כדי חריץ קטנטן, כך שזה נראה כאילו אישונו השחור התפשט גם על הלבנית.
אני מהנהן באוטומטיות, ללא מחשבה. אבל לא יכול שלא לתהות מדוע הוא שואל זאת, למה שיתעניין בי כך? אני רק עוד אידיוט מטופש שלא יילך להיסטוריה. "אתה לא נראה לי בסדר," הוא אומר, לפני שאני מספיק למצמץ פניי נמצאות צמוד לבגדיו, הוא מועך את גופי לגופו בעזרת זרועותיו, אני מנסה להתרחק, אבל כמובן שהוא יותר חזק ממני.
הוא טופח על גבי, "זה בסדר לא להיות בסדר, אהוב." הוא אומר. "אני מחזיק אותך, זה בסדר ליפול עכשיו."
אני מתעלם מזה שהוא חזר על המילה "בסדר" כה הרבה פעמים, רק נותן לגופי להתרפות, מאגרף את חולצתו בשתי ידיי, קובר את פניי בחזהו השרירי, לא יכול להחזיק את הדמעות עוד, נותן להן להספג בבגדיו של המלאך.מעולם לא חשבתי שקיים עוד משהו בעולם שיכול לגרום לי להרגיש בחיים פרט ללהב.
מסתבר שטעיתי.
♧---העלתי את זה כבר, אבל זה יפה, אז העלתי שוב😌
תודה לכולכן על המחמאות לגבי הציור, זה חשוב לי❤מקווה שאהבתן😍
YOU ARE READING
S B R
RandomStrong Beautiful Roses. אנחנו כולנו ורדים יפים וחזקים, לא ניתן אחד לשני ליפול אלא נחזיק אחד בשני, נשמור אותנו קרובים, לא נשחרר, לא נרפה. ובמידה ואחד נופל, כולנו נופלים יחד איתו. לכן אף אחד יפול, כי אנחנו נחזיק אותו, חזק כל כך עד שרק נצמח גבוה, ונ...