מהלך מסוכן

פרקים 3+4

פרק 3- "כבר לא החבר ההורס מהתיכון"

ירין.

"3, 2, 1 אקשן..."

אני נכנסת ומתיישבת על כיסא המראיין, "ערב טוב לצופים בבית, אני ירין מורג והערב אני הולכת לדבר על יזמים צעירים שעשו את ההון שלהם בעצמם, בנו אימפריה שלמה ונחשבת מבלי עזרה, ולקחו סיכון עצום שהוביל אותם לאן שהם הגיעו היום." אני מקריאה מדף שנמצא מולי. מבטי זז מעט הצידה כשהפרופסור הרים דף נוסף: תכניסי את ליאור.

"נמצא כאן איתנו ליאור דדון, כוכב עולה בשמי עולם העסקים. בואו נקבל אותו לאולפן," מחיאות כפיים מוקלטות נשמעות כשהוא צועד פנימה בביטחון עם חיוך שחצן. כשאני מפנה לעברו את מבטי, אני משתנקת. הבעת תדהמה עולה על פניי, ואני חושבת לעצמי שמזל שאני יושבת, אחרת הייתי נופלת עכשיו. ואף אחד לא היה מצליח להרים אותי.

****

אני לוקחת לעצמי כמה דקות ארוכות בשביל להתאפס, ולקלוט שהוא כבר יושב מולי במבט בוחן. אם הוא זיהה אותי, הוא הסתיר את זה מצוין.

"אה, כן.." אני מכחכחת בגרוני, "שלום לליאור דדון" אני עוטה על פניי חיוך מזויף, "מה שלומך?"

"אני מצוין, מה איתך?"

"בסדר גמור, תודה." עיניי ננעצות בתווי פניו המסותתים בקפידה, בבוהק של האפור בעיניו, ובשיערו החום-נוטה לשטני, אני חושבת לעצמי שהוא השתנה והתבגר, ונעשה חתיך בטירוף, למרות שגם בתיכון הוא לא היה מכוער, נראה שהשנים רק עשו טוב לגבריות שלו. הוא האריך את השיער, וגידל זיפים, וממעט הזמן שלא ירד לי כל הצבע מהפנים, יכולתי לראות איזה גוף מפוסל הוא מטפח, מחשבה מלוכלכת על הפעם הראשונה שלנו וגעגוע עברה בראשי, אך לפני שהספקתי לסלק אותה ולנזוף בעצמי על שבכלל חשבתי על זה, כחכוח גרון הקפיץ אותי במקומי. גמעתי רוק במבוכה. הוא קלט שבחנתי אותו. חיוך שחצני עלה על פניו כשרכן לעברי בעדינות, נשיפתו החמה מעקצצת את עורי עם כל מילה שיוצאת מפיו, "אין לי בעיה להשאיר לך תמונה, כדי שתוכלי להמשיך לבהות בי אחר כך, אבל כרגע, יש לי מיליון דברים לעשות אחרייך, ככה שאנחנו צריכים לסיים עם הראיון הזה, אז תנגבי את הריר ותתחילי בשאלות." הוא מזדקף חזרה במושבו במבט רציני, כאילו שלא קרה דבר לפני רגע. הכרחתי את עצמי להתאפס. 1-0 לטובתך, ליאור. אתה כבר לא הילד הטוב מהתיכון... אתה חתיך הורס, ומצליחן שלגמרי מודע לעצמו. אני מכחכחת במבוכה, ומנסה לאסוף את עצמי, כי אם אני אשקע עוד קצת בחוצפה שלו, אני פשוט אברח. יצאתי סטוקרית בקטע אחר.

"בוא, תן לנו קצת רקע על העבר שלך, ככה שנבין איך עושים את זה?" אני מסכלת את רגליי אחת על השנייה, ומביטה בו, "אני בן יחיד בין 3 אחיות, וזוג הורים תומכים ומדהימים." בלה, בלה, בלה.. משעמם, ספר משהו שאני לא יודעת...