פרק 5- "דאנס בר"
ירין.
"...וזהו. זה כל מה שזה היה. עכשיו אני צריכה לחכות שאורן יגיד לי מה נסגר."
"תכלס לא נראה לי שהוא באמת יתבע אותך, זה כולה סיום קורס, הוא לא באמת מצפה ממך להיות מקצועית." בן אומר.
"תתפלא לשמוע כמה גבוהות הציפיות שלו ממני"
"תנמיכי לו אותן, ככה לא תפחדי לפשל" הוא דוחף צ'יפס לפיו, ואז לוגם ארוכות מהבירה.
"אתה לא חושב שכבר מאוחר מדי לזה? תכף נגמר הקורס, ואז חודשיים ומבחני קבלת התואר."
"קיצר, את מסבכת אותי. פשוט לכי לשמוק הזה ותבקשי סליחה."
"נראה לך?!" אני יורה בו מבט רציני, "ממש לא. אני לא מתכוונת להתנצל בפני היצור היהיר הזה"
"קדימה, ירין.. זה לא שאת לא מכירה אותו. בטוח יש לך כלפיו איזה סוג של הערכה."
"ממש לא"
"אל תגידי לי שאת עדיין נוטרת לו מאז התיכון" הוא נועץ בי מבט לא מאמין.
אני מושכת בכתפי, "היינו ילדים, בדיעבד אני מבינה אותו, הייתי נוחה לו והוא לא רצה לפגוע בי..."
"למה נפרדתם בכלל?"
"למה אנשים נפרדים, בן?" שאלתי, נמנעת מלספק לו תשובה ישירה.
"אל תתחמקי. הבטחת לי פעם את הסיפור המלא."
"לא בא לי להיכנס לזה"
"חבל לא דיברתי על מרצדס A180" הוא אומר כשמבטו נעוץ אל כיוון כלשהו מאחוריי.
"מאיפה זה בא?"
"תראי מי נכנס לפאב" הוא מחווה עם ראשו אל עבר הכניסה ואני מסתובבת רק כדי לראות את ליאור בליווי הפמליה שלו. וכשאני אומרת פמליה, אני מתכוונת; הוא, ליה, ועוד 3 גברים שאני לא מזהה. הוא לובש ג'ינס משופשף ומכופתרת כחולה, 3 כפתורים עליונים פתוחים, מספקים הצצה לחזה השרירי והמושלם שלו ואת הנעליים אני לא יכולה לראות מהמקום בו אני יושבת, היא לובשת חתיכת בד בצבע שחור ועקבי סטילטו כסופות. שיערה נופל על כתפיה בקרשים ארוכים, אודם בורדו מעטר את שפתיה. אנשים, שמישהו יסביר לה שהתחנה מרכזית או החוף של תל ברוך בצד השני של העיר.
הגברים האחרים לבושים פחות או יותר אותו דבר; ג'ינס מהוהה, קרוע ומשופשף, עם טי שרט בשחור, לבן, אפור בהתאמה.
YOU ARE READING
מהלך מסוכן
Romanceליאור דדון הוא גבר נחשק בן 29 שעשה את כל כספו בעשר אצבעותיו, הוא עומד בראש חברת נדל"ן מוצלחת . יש לו כל מה שצריך כדי להצליח;מוטיבציה בשפע, ראש פתוח וגדול, כריש בתחום שלו. גם העתיד שלו מתוכנן; יש לו ארוסה יפייפיה בשם ליה, והם מתכננים להתחתן. שום דבר...
