פרק 10- "אכזבה"
תומר.
איכשהו, מסיבה כלשהי שעוד לא לגמרי ברורה לי, מצאתי את עצמי נלחם כדי להלחיץ את ירין. רציתי להוציא ממנה איזשהי תגובה שתוכיח שצדקתי, ושגם היא לא אדישה כלפיי. לכן בשבוע החולף דאגתי לזמן 'פגישות ספונטניות' המכונות גם 'זיון לוהט' יותר מהרגיל. הייתי בטוח שהצעקות יגרמו לה להתחרפן אבל נראה שהיא כבר התרגלה לרעש, מה שלגמרי הטריף אותי היה האדישות שבה שאלה אותי בסוף כל מפגש כזה, "נהנית?" ולא הייתי בטוח אם השאלה נשאלת כהקנטה או כי באמת מעניין אותה. לכן החלטתי להגביר הילוך בצד שלה.
****
"כן, כן... הרישומים יכולים לחכות. בר-" עברתי מאחוריה בדיוק כשדיברה, וכשרכנתי קרוב אליה, גופינו התחככו קלות, היא נרעדה ואז התיישרה ושלחה לעברי מבט מתריס, "מה אתה חושב שאתה עושה?! - רגע, לא, רגע."
"רק לוקח את הקלסר." התיישרתי בבת אחת, מניף מולה את הקלסר.
"....מה?!" היא התיקה את מבטה מפניי כשחזרה לשיחה, "לא את. מצטערת, היה פה... ממ.. עניין שלא סבל דיחוי. מה? אה, יתוש. כן, הרג אותי עם העקיצות. סליחה. אני לגמרי איתך" נדתי בראשי בחיוך משועשע בזמן שחזרתי למשרד בצעדים גדולים.
****
כעבור שבוע :
ירין.
הפכתי מודעת עד כאב לנוכחות של תומר לידי, הרבה יותר ממה שהתכוונתי. אני חושבת שהצלחתי להעמיד פנים שהפלרטוטים שלו לא נוגעים בי, אבל אני לא יודעת עד מתי אצליח להחזיק מעמד בהעמדות הפנים המתישות האלה, אמנם ידעתי שנקודת השבירה שלי קרובה, אך לא ידעתי עד כמה קרובה.
****
זה התחיל בבוקר של יום ראשון שעבר. מפלרטוטטים עדינים במהלך השבוע, לפני או אחרי ה'פגישות הספונטניות' שהוא מארגן לעצמו, ועד להזמנה מפורשת לצאת איתו הערב.
"אני לא יוצאת איתך, תומר."
"למה לא?" גבותיו התכווצו בפליאה, ושרירי זרועותיו בלטו אף יותר מן הרגיל כשעמד מולי בידיים שלובות על חזהו, גיחוך נפלט מפי, "אתה באמת פאקינג שואל את זה?"
"כן, אני מנסה להבין."
"ככה, כי לא"
"100 בכישורי הבעה" אמר בציניות
"ממש מצחיק"
"תפסיקי להתחמק, ותעני לי. אם את רוצה שאעזוב אותך, אני צריך סיבה מוצדקת."
YOU ARE READING
מהלך מסוכן
Romanceליאור דדון הוא גבר נחשק בן 29 שעשה את כל כספו בעשר אצבעותיו, הוא עומד בראש חברת נדל"ן מוצלחת . יש לו כל מה שצריך כדי להצליח;מוטיבציה בשפע, ראש פתוח וגדול, כריש בתחום שלו. גם העתיד שלו מתוכנן; יש לו ארוסה יפייפיה בשם ליה, והם מתכננים להתחתן. שום דבר...
