מהלך מסוכן

פרק 38- "אי הבנה"

פרק 38 - "אי הבנה"

תומר.

"סליחה, מצטער," אני ממלמל ונדחף בין דלתות היציאה, "רגע, חכה שנייה.."

"באמא שלך מעיין, שתחררי ממני... אני על סף פיצוץ, חבל שזה ייצא עלייך"

"תספר לי אבל מה קרה, חתיכי.. אני לא יכולה לראות אותך ככה"

"לא קרה כלום"

"אתה לא נראה כאילו אתה עומד לרצוח מישהו בגלל כלום"

"צאי. לי. מהוריד" אני אומר לבסוף והולך לאוטו. אני שומע צעדים מאחוריי ומסתובב באנחה, "מה מעיין?"

"דבר איתי, בייבי.. אני דואגת לך"

אני מגחך ללא הומור, "את לא דואגת לי, את פשוט-" היא מתקדמת לעברי בצעדים בטוחים, "בייבי, אל תגיד כלום. אני פה כדי שתפרוק..."

"א.." אני מתחיל להתנגד אבל פתאום אני רואה את ירין יוצאת עם ליאור מהבניין והיא מחייכת אליו וזה סודק כל טיפת התנגדות שעמדתי לתת למעיין. שיזדיין הכל, אם היא רוצה להיות עם ליאור, שתהנה.

"בואי" אני פותח את הרכב והיא קופצת למושב שליד הנהג במהירות.

אני אפילו לא חושב בזמן שאני מסיע אותנו לפנטהאוז, נחוש להסיר כל זכר מירין שקיים בדירה הזאת.

****

כשדלתות המעלית נפתחות לדירה, אני הודף את מעיין פנימה וסוגר את הדלת עם הרגל, מוחק מהראש כל שריד של רגש ופועל על אוטומט, כמו שנהגתי עד עכשיו בכל הנוגע לסקס. אני מצמיד אותה לקיר, מנשק את שפתיה באגרסיביות ופורם את כפתורי חולצתה ואז פושט מעליי את החולצה, ומרים לה את החצאית עד למותניים, היא מטה את ראשה לאחור ואני מלקק, מוצץ ומנשק את דרכי במורד צווארה אל שדיה, בעוד אצבעותיי חודרות לאיברה, היא גונחת בקול ומתחננת שאמשיך לזיין אותה באצבעותיי, מה שמוביל לאצבע שלישית שנכנסת לתוכה ומגבירה את עוצמת הגניחות שלה, עד שהיא מגיעה לשיא כשהיא צועקת את שמי. אני מתעלם מאורות הניאון שמהבהבות לי שזאת עומדת להיות טעות גורלית, ושנשיקה וסקס זה שני דברים שונים, האגו חבול מדי, לעזאזל היא לא סתם שלחה אותי לדבר עם ליאור. בלי להתכוון היא עשתה לי את מה שליה עשתה לה, כביכול בשם ליאור. אני מאביס את עצמי בכל החרא הזה ונוגח במעיין תוך כדי, זאת לא נקמה, זה שוויון. אני ממהר לצאת ממנה לפני שאגמור ויהיה מאוחר מדי, היא קורסת כל הדרך לרצפה, מושכת אותי אחריה, "לא גמרת"

"לא"

"אלוהים, תומר, זה לא מזכיר לך כמה אנחנו טובים ביחד?"