מהלך מסוכן

פרק 15- "הכי טוב לברוח"

פרק 15 – "הכי טוב לברוח"

ירין.

ככל שהימים עוברים, אני מוצאת את עצמי עובדת במרץ עם תומר הרבה אחרי שעות העבודה על המצגת להשקה שתתקיים בעוד יומיים. זה צריך להיות מושלם, גם כי זאת המצגת הראשונה שלי ואני רוצה להשאיר רושם טוב וגם כי אם הכל יילך כמו שאנחנו מצפים, יהיו לנו הרבה לקוחות אחרי הערב הזה. תומר עושה חלטורות מהצד בכל הקשור לתדמית משרדית, מה שאומר שהוא לגמרי הולך לקבל הצעות. לא שאני יודעת איפה הוא דוחף גם את זה, כי פה הוא מסיים ביחד איתי ולפעמים נשאר גם אחריי.

"זהו," הוא דוחף את עצמו לאחור עם הכיסא, "המוח שלי נשרף. אני לא בטוח שיישארו לי נוירונים במוח עד ההשקה"

גיחוך נפלט מפי, "אתה טוען שעכשיו יש לך?"

הוא מרים גבה וצל של חיוך נראה על זוויות פיו, "את טוענת שלא?"

אני מחניקה את החיוך שלי, "תלוי. הפעם האחרונה שדיברתי בכנות במשרד הזה לא התקבלה יפה... אני חוששת לאגו שלי. הוא לא יעמוד בסילוק נוסף."

המבט המשועשע בפניו של תומר התחלף באחד רציני, "התכוונתי להתנצלות שלי באותו ערב. אני לא גבר כזה, אבל את פשוט הוצאת אותי מדעתי ביום ההוא."

"זה בסדר, תומר, גם אני מצטערת. זה מאחורינו, לא התכוונתי ל-" הוא מניח את ידו על ידי ושולח אליי חיוך מרגיע, "זה בסדר. לא מדברים על זה שוב."

"רעיון מעולה"

"מה שמזכיר לי..."

אני מביטה בו בשאלה, "איך את עם יגואר?"

חיוך מבולבל עולה על פניי, "תסביר"

"המנהלים צריכים לעשות רושם. ליאור, המנכ"ל, נתן רשימה עם סוגי מכוניות לבחירה בשביל הערב הזה למנהלים ובנות הזוג שלהם."

"ואיפה אני בכל הסיפור?"

"את באה איתי כמו שקבענו, לא?"

"בתור ידידים"

"ברור," הוא מחייך לעברי, "בתור ידידים..."

"מה אתה מחייך?"

"אני לא" הוא מחניק את חיוכו ואני נועצת בו מבט שגורם לו לצחוק, "תפסיקי להסתכל עליי ככה"

"ככה איך?"

"כאילו שאת מצליחה לקרוא מתחת למילים שלי" הוא אומר, "כאילו את יודעת שאני לא באמת מתכוון ל"רק ידידים" הזה שאת מכריחה אותנו