פרק 12- "בתור ידידים"

6.8K 371 54
                                    

פרק 12- "בתור ידידים"

תומר.

"חיים שלי" הקול של ליאור גורם לי להפסיק את כל עיסוקיי ולהרים לעברו את ראשי.

"יא בן זונה, איך התגעגעתי" אני נעמד לקראתו והוא מגחך, "אתה היחיד שיכול לשלב קללה עם געגוע"

"איך היה בניו יורק?" אני שואל כשאני מוזג וויסקי לשתי כוסות רחבות ומושיט לו אחת.

"היה מושלם! סגרנו 3 עסקאות. 2 פרויקטים ענקיים מול הסנטרל פארק. 10 קומות, לא כולל לובי רחב ועוד בניין צמוד לטיימס סקוור. כשנגמור עם הקנייה הזאת, L.D נדל"ן כבר לא יהיה אותו דבר"

"נשמע אש," אני אומר, "מתי אני רואה את הנכס?" אמנם אני איש יחסי ציבור, אבל ליאור גם רואה בי יד ימינו, וכבר היינו במצבים של כמעט קנייה, וברגע האחרון משהו בעסקה לא נראה לי וביטלנו את ההתקשרות ברגע האחרון. כמובן שזה גרם לפיצוי כספי הולם והרבה תלונות, אבל בדיעבד זה תמיד יתברר כנכון.

"זהו, אפשר שבוע הבא אבל זה תלוי..." הוא סיחרר את הנוזל הענברי שעוד נותר בכוסו, מבטו נעוץ בכוס, "תלוי במה?"

"אם לא תחליט להרוג אותי לפני"

גבותיי מתכווצות בחשד, "מה כבר הספקת לעולל?"

"יש מצב שהתחתנתי" פלט תוך כדי שיעול בדיוק כשסיימתי את הכוס בלגימה, מה שגרם לי להקדים קנה לוושט ולהשתעל בטירוף, הוא מיהר להביא לי בקבוק מים קטן מהמקרר שבמשרד, אני מעיף אותו ממני, כך שמבטי יישאר יציב על פניו, "אתה עשית מה?! איפה?"

"בקפריסין."

"למה?!"

"ליה והשטויות שלה."

"ליה והשטויות שלה?! התחתנת בפאקינג קפריסין בגלל ליה והשטויות שלה?"

הוא נאנח בזמן שהתרווח על הספה, "עפתי לעננים כשהעסקה נסגרה, יצאנו לחגוג, השתכרנו באיזה בר מעאפן ובבוקר מצאתי את עצמי במלון בפאקינג קפריסין"

נעצתי בו מבט לא משכנע לפני שפרצתי בצחוק גדול, ממש אבל, מהסוג שמוריד דמעות... "באמא שלך, ליאור?"

"מה אתה צוחק יא בן של זונה, היית צריך לשמוע את הצרחות של ליה כשהיא התעוררה וגילתה שהתחתנה בפיג'מת משי לבנה, במקום 5 שמלות של מעצבי על. פאקינג 5 שעות ו7 חבילות של טישיו הלכו לי בניסיונות להרגיע אותה"

"שעה לכל שמלה?" אני יורד עליו ומצליח להתחמק ברגע האחרון כשהוא מעווה את פניו ומעיף עליי מחורר.

מהלך מסוכןWhere stories live. Discover now