מהלך מסוכן

פרק בונוס

פרק בונוס 1

תומר.

אני נכנס לאולם בית המשפט בלב הולם. עדיין מנסה לעכל את מה שאני מרגיש.

מצד אחד, השבוע לצידה של ירין נטע בי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי וזה עזר לי להתמודד.

מצד שני, כמה שניסיתי לא לחשוב על זה, זה היה בלתי נמנע, ברגע שעיניי היו נעצמות קפצה במוחי הסיטואציה מאותו ערב. ממה ששמעתי, היא שמה קצת יותר ממה שהיה צריך ובגלל זה היא לא הצליחה לעשות לי כלום, אבל אלוהים, היא גם בלי החדירה הייתה כל כך נואשת ולא יכולתי להימנע מהמחשבה שהייתי פאקינג כמעט-קרבן-אונס. אתה אומר לעצמך 'לי זה לא יקרה', לגבר בכללי.. אין אישה חזקה מספיק כדי לאנוס גבר, זה לא דבר שנתפס לך בתודעה, ופתאום זה קורה לך... ועוד בידי מי, בידי אישה שפעם הייתה חשובה לך. לא יודע להגיד אם אהבתי אותה, כי אני לא מצליח לזכור אם הייתה לי מישהי לפני ירין. חושב על כך שאני לא יודע איך חייתי לפני שהיא נכנסה לי לחיים.

דלתות בית המשפט נפתחות ומעיין נכנסת בליווי 2 שוטרים שמחזיקים בה כל אחד מצד. הלב שלי מגביר את הפעימות, ונראה שירין הבחינה בשינוי הפתאומי של גופי כי ידה שעברה על רגלי בתנועה מרגיעה, עכשיו לחצה על ברכי בעידוד שקט. הנחתי את ידי על ידה ונשמתי עמוק.

"אתה בסדר?"

"לא יודע אם 'בסדר' זאת ההגדרה הנכונה למה שאני אמור להרגיש, אבל אני חושב..."

"חיים שלי, אני יודעת שקשה לך... אבל, אלוהים..  אני פשוט שמחה שמהחקירה הראשונית עלה שהיא לא הצליחה במזימה שלה"

פקיד בית המשפט דפק בפטיש, "בית המשפט! נא לקום לכבוד כבוד השופט יורם ברנע" מעט האנשים שנכחו באולם קמו על רגליהם לאות כבוד, וכשהשופט התיישב בכסאו, הוא סימן שגם אנחנו יכולים לעשות כן.

"תיק מספר 57586 מדינת ישראל נגד מעיין אילוז"

"מהן ההאשמות?"

"הנאשמת סיממה את מרשי, כבודו, היא ניצלה את העובדה שקם לרגע מהבר כדי לשים-"

"התנגדות! ספקולציות הזויות." עורך דינה אמר בשעמום.

"מתקבל, עורך דין גלבוע, אני מבקש להשתמש בעובדות"

"בשלב הזה אבקש להעלות על דוכן העדים את הברמנית שהתבקשה להעביר למרשי את המשקה."

כעבור רגע רעות התיישבה על דוכן העדים ועברה את תהליך השבעת העד, "עלמתי, האם את עובדת ב'נייט קלאב'?"