מהלך מסוכן

פרק 42- "החיים מחוץ לבועה"

פרק 42 – "החיים מחוץ לבועה"

**השיר לפרק- לרגע קטן, עברי לידר**

ליאור.

"לחיי מה נשתה?" אני שואל את תומר בעודנו יושבים בבר.

"לחיי...לא יודע מה, כרגע החיים שלי במקום כל כך נמוך, שאני לא חושב שיש לי סיבה לשתות חוץ מאשר להשתכר כדי לשכוח."

אני מניד לשלילה, "חייבים לשתות לחיי משהו טוב אחד, לחיי התחלות חדשות"

"ובנות שוות" הוא מוסיף בגיחוך ציני.

"לא בנות, אלה בנות זונות, הכל ייקחו ממך.."

"לחיי חברויות ילדות ואהבות ראשונות"

זה היה בבר שמתחת לבית שלי, החלטנו לצאת קצת להתאוורר ולהתעדכן מה קורה בחיים שלנו.

אני הייתי עמוק בהליכי הגירושים שלי מול ליה, ותומר היה עמוק ברחמים עצמיים וחרטה.

"אני לא מאמין שהיית כזה בן זונה" אני מניד כשהוא מספר לי על הלילה עם מעיין, "אתה פשוט אידיוט, אני לא יודע באיזה עוד דרך להתעצבן

עליך"

"אל תתנשא מעליי, דביל. אני מרגיש חרא גם בלי היציאות שלך"

"מצטער, אני פשוט לא יודע איך להגיב לזה"

"אני לא יודע, ליאור, לא יודע... הייתי זוכר אם היינו עושים משהו, אתה לא חושב?"

"אמרת שהשתכרת, לא? היא לקחה אותך מהבר אליה?"

הוא מהנהן, "ואתה לא זוכר כלום מאותו רגע?"

"אני לא זוכר שהיא לקחה אותי בכלל, רגע אחד ישבתי עם הברמנית ואז הגיע הבוקר ואני עירום במיטה שלה"

"וואו, איזה זין"

הוא מהנהן בעודו מסחרר את המשקה שבכוסו במבט מרוכז, "הפסדתי, אחי."

"לא" אני אומר, "פישלת, אבל לא הפסדת. זה עוד לא לגמרי אבוד, היא פגועה עכשיו, היא-"

"היא רוצה אותך"

"היא לא רוצה אותי" אני אומר בחיוך עצוב, "הלוואי והייתה, אבל היא לא. היא אוהבת אותך, תומר. אני חזרתי לתמונה מאוחר מדי"

"ואני יצאתי ממנה לפני שבכלל יכול היה להיות בינינו משהו רציני, ככה שזה לא שווה הרבה.."