מהלך מסוכן

פרק בונוס 2

פרק בונוס מספר 2

ירין.

**השיר לפרק- נשבע, חיים משה**

אני עומדת מול המראה בחדר חתן-כלה ורועדת מהתרגשות.

עוד כמה דקות תומר יקדש אותי ונהפוך לפאקינג זוג נשוי. זה כל כך בלתי נתפס שאחרי כל מה שעברנו, סוף סוף הגענו לרגע הזה.

אני מנגבת את ידיי המזיעות במגבת קטנה כשדפיקה עדינה נשמעת בדלת.

"מי שם?"

"יפה שלי, אלה אנחנו, אפשר להיכנס?" עדי שואלת. אני מניחה שאלה בר ועדי אבל מופתעת לראות את עדי עם בן, בר לא נראית באופק.

בן נכנס והחיוך שעל פניו הולך וגדל ככל שהוא בוחן אותי יותר לעומק, "חיים של בן!!! איזה מושלמת, אני מת"

"תרגיע, אחי.. היא שלי" תומר, שבינתיים חזר מהסידורים של הכתובה טפח לבן על השכם והתקרב אליי, מנשק למצחי כדי שהאיפור לא ייהרס.

"אתה תרגיע בעצמך, היא שלי לפניך," הוא מגחך, "ואם עומד לי עכשיו, זה ממך"

עדי נחנקה מהצחוק שניסתה להסתיר, מה שגרר את הצחוק המשוחרר שלי ושל תומר שהספיק בינתיים להירגע מרגע הקנאה הלא צפוי.

"ככה אני אוהב לראות אותך," בן מושך אותי אליו לחיבוק ואז משחרר אותי ולוחץ לתומר על הכתף.

"היא החברה הכי טובה שלי, תעשה אותה מאושרת, או שיהיה לך עסק איתי, ואני כבר מזהיר אותך שכל הכסף שבעולם לא ימנע ממני לפרק אותך"

על פניו של תומר ניכר האיפוק, ואז הוא מהנהן, "אתה צריך להבין אח שלי, שאצלך אולי היא תפסה חלק חשוב בחיים, אבל בשבילי היא החיים עצמם, ואני שומר על החיים שלי."

אני מרגישה איך עיניי מוצפות מדמעות, "היי, תיזהרי לבכות עכשיו!" עדי ממהרת לעשות לי פו על העיניים, ומכריחה אותי למצמץ כדי להעביר את הדמעות, אבל דמעה בוגדנית בכל זאת

מצליחה לנשור ואחריה עוד אחת ועוד אחת והלחץ של כל היום מתפוצץ בזרם של דמעות, "יופי, תומר!" עדי אומרת בלחץ, "היית חייב להיות כזה מקסים עכשיו? תראה מה עשית, עכשיו היא בוכה וכל האיפור שלה יימרח" ואז אני מתחילה לצחוק מהלחץ שלהם והבכי מתערבב עם הצחוק עד שתומר מביט בי בחיוך מבולבל והוא ממיס לי את הלב וגורם לחזה שלי להתנפח מרוב אהבה עד שהוא כמעט מתפוצץ, "חיים, את מדאיגה אותי... תגידי משהו."

"אני בסדר" אני מנגבת בעדינות את העיניים, אבל עדי כבר יצאה לקרוא למאפרת שמלווה אותי בטענה שבשביל זה אני משלמת לה.