פרק 33- "חריגה בלונדון"

6.8K 321 38
                                    

פרק 33 – "חריגה בלונדון"

ליאור.

"מירן, תגידי לגיל שייכנס אליי דחוף בשנייה שהוא מגיע"

"אין בעיה, אבקש משרית להודיע לו. משהו נוסף אדוני?"

"כן, תביאי לי קפה שחור."

"מיד" אני מנתק את הטלפון וחוזר למחשב, פותח בפניי את כל החומר שגיל העביר לי על גבע באותו יום שהעלה את החשדות שלו. זה היה אמנם מזמן יחסית, אבל כל דבר שאגלה עליו עכשיו יכול לעזור לי. הדבר הראשון שאני עומד לגלות זה איך הוא העלים את הכסף, ולאן. אחר כך כל השאר.

עשר דקות מאוחר יותר מירן נכנסת עם הקפה, ועם גיל.

"אדוני" היא מניחה מולי את הקפה ואני מהנהן, "תביאי בבקשה גם לגיל"

"כמובן" היא יוצאת בזריזות וגיל מתיישב.

"מה כל כך דחוף על הבוקר?"

אני לוקח נשימה עמוקה, זה הולך להיות קשה. "אני צריך לדבר איתך על משהו. אבל אתה חייב להיות דיסקרטי, אף אחד לא יודע על זה ואני עוד לא גיבשתי תכנית."

"נשמע דרמטי" הוא מתיישר בכיסאו ונועץ בי מבט מתעניין, "אתה יודע שאתה יכול לסמוך עליי בהכל, נכון?"

"זה ברור. אחרת לא היית פה." אני שותק לרגע וכמעט מתחיל לדבר אבל הדלת הנפתחת קוטעת אותי, מירן מגישה לו את הקפה ויוצאת.

אני מעביר את ידי בשיערי, "צדקת בחשדות שלך"

"באיזה עניין?" הוא לוגם מהקפה שלו וממקד בי את מבטו.

"גבע אטיאס באמת גונב ממני"

"תפסת אותו?"

"לא רק במובן שאתה חושב," הוא מחכה שאמשיך, "מסתבר שהוא ו.." אני בולע רוק בכבדות ונועץ בו את מבטי כי אין מצב שהוא יזכה לראות אצלי חולשה, עובד טוב או לא, אני הבוס ואני לא יכול להיראות חלש, מספיק מה שעברתי ליד ירין ביום שישי, "ליה, אשתי, רימו אותי. הם... מתכננים לגנוב ממני הכל."

מבט המום עולה על פניו, "איזה חרא... אני מצטער"

"זה בסדר" אני אומר למרות שזה לא. אני עדיין מנסה להתאושש מהידיעה ש5 שנים מהחיים שלי הלכו על שקרים.

"איך... כלומר, איך גילית?"

"במקרה שמעתי אותם מדברים בטלפון, הם קבעו פגישה, עקבתי אחריהם ו...טוב, מה ששמעתי מבעד לדלת הספיק לי בשביל להבין שאני בצרות"

מהלך מסוכןWhere stories live. Discover now