מהלך מסוכן

פרק 29- "מותר להתחרט?"

פרק 29 – "מותר להתחרט?"

ירין.

אני יוצאת מהמקלחת עם שמלת בית קלילה ומתיישבת על הספה בסלון עם פיצה קפואה שחיממתי בתנור, מזפזפת בין הערוצים ונעצרת על 'האמת המכוערת', קומדיה ישנה ומצחיקה בטירוף עם השחקנים האהובים עליי. אני מתרווחת על הספה ומחכה שהסרט יתחיל.

עשר דקות לאחר מכן פעמון הדלת והפלאפון שלי מצלצלים בו זמנית.

"ברברונת" אני עונה בשמחה ומתקדמת לדלת תוך כדי.

"שלום גם לך, חברה מזניחה"

"מי שמדברת" אני מחזירה ופותחת את הדלת.

"אני שוקלת להעמיד אותך למכירה, מה את שווה בתור חברה שלי אם אני לא רואה אותך אף פעם?"

"את צודקת חיים שלי, אני חברה נוראית, אבל להגנתי אני אומר שהעבודה מטורפת, אין לי רגע לעצמי, אבל מה דעתך שניפגש מחר עם בן בן?" אני מדברת איתה, אבל מביטה במי שעומד מבעד לדלת במבט מופתע.

"ברור. אם הייתי יודעת שזה יהיה ככה מי היה נותן להם אותך" אני צוחקת,

"חיים שלי, אני יכולה לחזור אלייך? נוצר מצב"

"פעם אחרונה שאמרת לי ש'נוצר מצב', מצאת את נייט וליסה במיטה"

"לא מצב כזה, אל תדאגי"

"תחזרי אליי"

"מבטיחה, נשיקות" אני מפריחה נשיקה לפלאפון ומנתקת.

תומר נשען על המשקוף כשידיו בכיסים, הוא לא אומר שום מילה, אבל נראה סקסי ברמות בג'ינס כהה וטי שרט כחולה קצרה, נעלי ספורט של חברה מוכרת לרגליו, וניחוח הבושם שאופף אותו אלוהי. אני כמעט נושכת את שפתי התחתונה כדי

להחניק את התחושות שהמראה הזה מעלה בי, אבל לא עושה את זה, זה סתם יגרור אותנו למקומות שאנחנו לא יכולים להיות בהם.

"היי" קולי יוצא צרוד ומוזר ואני מכחכחת בגרוני וזזה מעט הצידה, "אלא אם כיף לך לשתוק בכניסה, אני חושבת שכדאי שניכנס"

הוא מחייך ומושך את גופו לעמידה, הוא נכנס ומביט סביבו בזמן שאני חוזרת לסלון, חשבתי שהוא הולך לשבת מולי, אבל לא, הוא נשאר עומד מאחוריי ואין לי לאן לזוז, הוא ממלא את כל החלל. "משהו קר לשתות? פיצה?"

הוא מניד, "אז קפה? הבוס שלי אומר שהקפה שלי מצוין-"

הוא מושך אותי לעברו ואני משתנקת בהפתעה, "מה הולך, תומר?" אני שואלת בבלבול.