It was always you

פרק 3- רואה בי אח

נקודת מבט של שני-

אני וליאור חזרנו מהבית של נועה ביחד, אנחנו גרים אחד ליד השני.
הבן אדם לא התייחס אליי בכלל, הוא תקוע עם הראש בתוך הפלאפון שלו, כמו איש עסקים עמוס.
"ליאור..." אמרתי לו בקול ילדותי ומשכתי את השם שלו.
"מה קרצייה?" הוא אמר וציחקק מעשן את הסגרייה המסריחה הזאת.
"למה קרצייה? העלבת אותי!" אמרתי בקול עצוב. שילבתי ידיים הורדתי את הראש כלפי מטה ונעצרתי. אני אוהבת לעבוד עליו הוא הכי מאמין לי.
הוא נאנח ונעצר כשהוא זורק את הסיגריה על הריצפה ומועך אותה, הוא ניגש אליי והחזיק לי בזרועות.
"נו חיים שלי, את לא קרצייה, את ילדה מלאך. נודר שבחיים שלי לא ראיתי נסיכה כמוך." ליאור אמר לי והרים לי את הראש כדי שאני אביט בו.
"אוווו ליאור איזה חמוד! ריגשת אותי!" קפצתי עליו בחיבוק חונקת לו את החיים!
אני מכירה אותו מאז שאני מכירה את עצמי והוא אחי לכול דבר.
"ביקשתי סליחה, בבקשה אל תהרגי אותי שני!" הוא אמר תוך כדי שהוא מנסה להוריד אותי ממנו.
"טוב טוב סליחה, לא כול יום קוראים לי מלאך." אמרתי מחויכת.
"מרחם על הבן אדם שיקרא לך ככה." שמעתי את ליאור ממלמל. חצוף!
"תיזהר ממני ליאור! שמעתי אותך." צחקקתי ואמרתי לו. הוא בא לענות לי אבל הייתה לו שיחה מאימא שלו.
המשכנו ללכת שאני מתעסקת בפלאפון שלי אבל אי אפשר היה להתעלם מהשיחה שלו.
"הא אימא? אני בדרך למה? אין מצב! אימא אני יוצא עוד מעט! לא אכפת לי שגיא ישמור עלייה." הוא אמר בעצבים.
רק שמעתי גיא ונדלקו לי העיניים.
גיא זה האח המושלם של ליאור. הוא בוגר יותר, הוא בן 20 בצבא כבר, הוא שרירי כך שהמדים עליו בצורה כול כך מושלמת. חתיך, עיניים אפורות ירוקות, עיניים ממכרות.
הוא גבוה, עם זיפים קטנטנים שהופכים אותו ליותר מושלם ממה שהוא. חלום של כול אישה.
"נו מה את אומרת שני, את מסכימה? הלו שני..." ליאור צעק לי ונופף לי עם היד מול העיניים ורק עכשיו שמתי לב שאני בוהה באוויר ומחייכת לעצמי כמו מטומטמת.
"מה, מה אמרת?" אמרתי תוך כדי שאני חוזרת למציאות ומפסיקה לחלום על גיא, לא שיש לי סיכוי איתו, הבן אדם גדול ממני ואני בטוחה שיש לו בחורות יותר יפות ממני.
אבל סבבה מותר לפנטז לא?
"שעה אני מדבר איתך מה יש לך? בקיצור אימא שלי ביקשה שתבואי לשמור על ירדן לשעתיים. עד שגיא יבוא, פליז יש לי מסיבה היום ואני ממש לא רוצה לפספס אותה, הבטחתי לחבר שאני אבוא. פליז אחותי המושלמת!" הוא התחנן אליי.
ידעתי שאם אני אשמור עלייה אני אראה אותו וגם ככה לא היה לי משהו חשוב לעשות, אז למה לא?
"טוב טוב יחנפן!" אמרתי וצחקתי.
"יש יש אין עלייך חיים שלי, את מלאך!" הוא אמר לי בהתרגשות ונישק אותי בלחי.
"אבל אתה חייב לי!" אמרתי לו.
"מה שתרצי, בשבילך עד כס המלכות!" הוא אמר ביותר מידי התרגשות.
כאילו מה קרה? כולה מסיבה.
"וואו תגזים עוד יותר כולה עוד מסיבה." אמרתי בזילזול.
"כולה מסיבה? מה את אומרת, כולה כול הכוסיות הזורמות בארץ הולכות להיות שם.
וניראה לך שאני הולך לפספס את הזיון הבטוח הזה?" הוא אמר עם חיוך שובב על הפנים.
"וואוו לא מעניין, תחסוך ממני!" אמרתי ניגעלת רק מהמחשבה על מה שהולך להיות במסיבה הזאת. איכס!
הגענו לבית שלו, ירדן אחותו הנושית הזאת פתחה לנו את הדלת וקפצה עליי בחיבוק. אני כול כך אוהבת אותה, היא פשוט מדהימה ונורא חכמה לגילה, רק חבל שיש לה אח גדול כמו ליאור שאפילו בייביסיטר לא רוצה לעשות לה!
"שני באת לעשות איתי מסיבת פיגמות?" היא שאלה אותי בקול החמוד שלה.
"ברור נסיכה." היא תפסה לי את היד וגררה אותי לעבר השולחן בסלון כדי לשחק עם הבובות שלה.
ירדן בת 4. היא ילדה מדהימה, יש לה שיער ארוך גלי בצבע חום.
הייתי מאמצת אותה באמת.
ההורים של ליאור כבר הלכו לארוחת עסקים של העבודה של ריקי אימא שלו.
נשארנו אני ליאור וירדן בבית. ליאור הבחורה הזאת שעה מתארגן, הוא יותר גרוע מבחורה! הלכתי להכין פוקפורן במטבח ועד שהוא יהיה מוכן ניכנסתי לאינסטגרם ועשיתי לייקים.
הוצאתי את הפוקפורן מהמיקרוגל צילמתי אותו ליד שתיי כוסות גדולות של קולה עם קרח ורשמתי 'סרט עם האהבה הקטנטנה שלי ירדני' תוך שניות הלייקים כבר עלו.
פניתי עם הקולה והפוקפורן לעבר השולחן והנחתי אותם. קלטתי את ליאור יורד במדרגות.
"מי זה הדוגמן הזה!" צעקתי לליאור שירד במדרגות. מדוגם כהרגלו עם גינס כחול משופשף חולצה לבנה עם שלושה כפתורים וצווארון ונעלים כחולות. ניסיתי לשרוק אבל לא ממש הצליח לי.
"פרשי חיים שלי פרשי.." ליאור צחק ואמר לי.
אחרי כמה דקות היצור הלך והשאיר אותי ואת המלאכית הקטנה הזאת לבד.
שעתיים אני רואה 'צעצוע של סיפור ' וירדן נירדמה לי ממזמן.
העיניים שלי עוד שנייה נעצמו, איזה סרט משעמם!
שנייה לפני ששקעתי לשינה עמוקה, שמעתי את קול המנעול של הדלת ובעדינות רבה הדלת ניפתחה.
קמתי כדי לראות מי זה והוזזתי בעדינות את הראש של ירדן מהרגליים שלי והחלפתי אותם בכרית. ידעתי שזה גיא, מהר סידרתי את החולצה ואת השיער, בכול זאת זה גיא!
הסתובבתי לכיוון הדלת וראיתי את הדבר שהכי לא רציתי לראות.