It was always you

פרק 29- סוד.

נקודת המבט של נועה-

"ששש..." לחשתי לליאור. הייתי שקועה בסדרה ששודרה בטלוויזיה והוא לא הפסיק להפריע.
"הינה הקלטתי לך, תראי את זה עוד מעט." הוא אמר כשלחץ על הכפתור של ההקלטה בשלט.
"אבל אבל..." אמרתי בעצב. אני אמות בלי לראות את הסוף של הפרק. לא עושים דברים כאלה.
"כולם למטה, בואי כבר." הוא ציחקק ואמר.
"טוב טוב, אני אלבש את הבגד ים וארד." אמרתי לו וסימנתי לו לצאת מהחדר כדי לתת לי להתלבש.
"יש! סוף סוף." הוא אמר בשמחה והתקדם לעבר הדלת.
"אבל מהר!" הוא הוסיף שנייה לפני שהוא יצא מהחדר. הנהנתי בראשי וקמתי מהמיטה.
כשהוא יצא התיישבתי בחזרה על המיטה והדלקתי את הטלוויזיה עם השלט והמשכתי לראות את הפרק. נישארו עוד עשר דקות לסוף של הפרק.
"איך ידעתי." ליאור ניכנס לחדר בחזרה. שמתי יד על הלב, נבהלתי.
הוא לקח את השלט וכיבה את הטלוויזיה.
"אבל נשארו עוד עשר דקות!" אמרתי בעצב.
"אם את לא מתלבשת עכשיו אני זורק אותך לבריכה ככה." הוא אמר לי באזהרה. שילבתי ידיים בעצבים.
"קרצייה." אמרתי לו ועברתי לידו כשאני עדיין משלבת ידיים.
"ליאור תוריד אותי!" צעקתי לו כשהוא הרים אותי על הכתף שלו.
הוא יצא מהחדר שאני עדיין על הכתף שלו.
"אני אתלבש רק תוריד אותי כבר, בבקשה!" צעקתי והרבצתי לו בגב. רגע לפני שהוא ירד במדרגות הוא נעצר.
"מבטיחה?"הוא שאל אותי.
"כן, מבטיחה!" אמרתי לו בתחנון. הוא הוריד אותי ממנו והעמיד אותי מולו.
נעמדתי מולו עם פרצוף עוד יותר עצבני.
"נו עצבן, למה את מחכה?" הוא אמר לי כשחיוך מתנוסס על פניו.
"קורא לי עצבן, מכבה לי את הטלוויזיה באמצע ובנוסף לכול זה מאיים לזרוק אותי לבריכה."
אמרתי וספרתי עם האצבעות כול אחד מהמעשים שלו כשאני הולכת לכיוון החדר בחזרה.
"וואה וואה ליאור... הסתבכת." אמרתי לו באיום וסגרתי לו את הדלת בפרצוף.
"נוע.."

נכנסתי למקלחת כדי להחליף לבגד ים. לבשתי את הבגד ים הביקיני השחור שלי.
מאי שני ורון כבר למטה, מחכים שאני ארד. מה אני אעשה שהיה היום פרק מעניין בסדרה שלי, אני לא שולטת בזה, כשאני מתחילה פרק אני מהופנטת לאורך כולו.
לקחתי מגבת, הרכבתי משקפי שמש, נעלתי כפכפים וירדתי למטה.
מאי ושני שחו בבריכה וכשהן שמו לב אליי ביקשתי מהן שלא יצעקו וימשיכו כרגיל, התגנבתי בשקט מאחוריי ליאור שנעמד על קצה הבריכה.
הוא החזיק כוס עם שתייה ביד אחת ודיבר עם רון שהיה בתוך המים.
לקחתי לו את השתייה מהיד ולפני שהוא הספיק להסתובב אליי דחפתי אותו לתוך הבריכה. אח' הנקמה המתוקה.
כולם צחקו, ואני גם לא יכלתי להפסיק לצחוק עליו. הוא התרומם והעביר יד בשיער שלו.
"אני לא מאמין..." הוא מלמל בהלם והסתכל עליי.
"יאו נועה את מלכה!" מאי צעקה לי.
"מאי תגידי לי שצילמת." אמרתי לה כשאני לא מפסיקה לצחוק ולגמתי מהכוס שהייתה לי ביד.
"איכס!" ירקתי את השתייה וניגבתי את הלשון שלי עם היד. הפעם ליאור זה שצחק עליי.
זה היה בירה, אני לא מאמינה שזה זרם לי בגרון ברגע זה.
"מה אתה צוחק ימגעיל." אמרתי בקול מעוות כי ניסיתי להעלים את הטעם של הבירה מהלשון שלי והתקדמתי לעבר השולחן כדי לקחת מים.
לקחתי את הבקבוק מים ושתיתי ממנו בלי להפסיק.
הרגשתי שתיי ידיים רטובות מחבקות אותי מאחורה ונשיקות בצוואר שלי. אויי שיט רק שלא ינקום בחזרה. הסתובבתי אליו כשאני לא מפסיקה לשתות מהבקבוק.
"סליחה..." מילמלתי כשאני עדיין שותה. הוא הסתכל אליי וצחק.
"את יודעת מה יעזור לך לא לעוף עכשיו אל המים ולטבוע?" הוא אמר לי ולקח לי את הבקבוק מים מהיד הניח אותם בחזרה על השולחן וחזר להחזיק במותניי.
הסתכלתי עליו והשיער שלו היה רטוב ופרוע, ועל הפרצוף שלו היו טיפות קטנות של מים.
שלא נדבר על הגוף השרירי שלו שהמראה הרטוב רק עושה לו טוב, התהפנטתי.
"מה?" שאלתי אותו ונשכתי את השפה התחתונה שלי. הוא קירב אותי אליו והנחתי את שניי ידיי על החזה שלו, העיניים הכחולות שלו לא התנתקו לרגע מלהביט על שפתיי.