It was always you

פרק 8- מה לעשות?

נקודת המבט של מאור-

לא רציתי לשמוע לא. לא רציתי לשמוע אותה אומרת שהיא לא סולחת לי, לא יודע אם הייתי מסוגל.
אז פשוט הלכתי משם, כמו נמושה, בלי לשמוע אפילו את התשובה שלה. היא רק ישבה שם ובהתה באוויר, כניראה בהלם כמוני.
אני בחיים שלי לא ביקשתי סליחה, אבל מה שעשיתי לילדה הזאת...
היא היחידה שגרמה לי להבין איזה טיפש הייתי בכול הזמן הזה.

חזרתי לבית שלי כדי להשלים כמה שעות שינה. שבוע שלא ישנתי רגיל רק חשבתי עלייה.
פתחתי את הדלת עם המפתחות שלי, השעה הייתה אחד עשרה.
נכנסתי לבית ורק אימא שלי הייתה.
"מאורי איפה היית?!" אימא שלי שאלה אותי בדאגה.
"סתם, הייתי צריך לעשות משהו שהיה צריך לקרות מזמן." אמרתי בקול עייף שאני מתיישב לידה בספה והנחתי את הראש שלי על הכתף שלה.
"אני מקווה שלא שטויות!" היא אמרה לי וכיבתה את הטלוויזיה.
"ניראה לך, ככה את מכירה את הבן שלך? אם היית יודעת מה עשיתי היית גאה בי." אולי אם הייתי מספר לה היא הייתה גאה בי פעם ראשונה, אני יודע שהיא אוהבת אותי לא משנה מה אבל אני ילד בעייתי לא יעזור כלום ומגיל קטן היא מתמודדת איתי ולא יודע איך היא מצליחה.
"נו אז ספר לי, אני אשמח להיות גאה בך לשם שינוי." כשהיא אמרה את זה שמעתי את החיוך שלה.
"אווצ' על הזילזול הזה לא מספר." אמרתי בקול נעלב.
"נו כפרה עלייך, אתה יודע שאני צוחקת איתך. ספר לאימא." היא אמרה וליטפה לי את השיער.
"אין לי כוח עכשיו אימא, אני עף לישון אני עייף." אמרתי תוך כדי פיהוק.
קמתי מהספה ובאתי ללכת לכיוון החדר. "אימא תגידי אפשר לשאול אותך משהו?"
"ברור ילד שלי, מה קרה? דבר אתה מתחיל להדאיג אותי." היא שאלה אותי בדאגה.
"נגיד ומישהו היה פוגע בך, תקופה ארוכה ממש ובסוף היה בא לבקש סליחה. היית סולחת?" אני חייב לדעת אם יש לי סיכויי.
"תראה זה תלוי מה הבנאדם עשה לי, מי הוא, למה הוא עשה את זה, לא יודעת. שאלה קשה. מה קרה משהו?" הדאגה בקול שלה כבר הייתה מוגברת, הלוואי והייתי יכול להסביר לה.
"לא לא שום דבר לא קרה, טוב אני עפתי." מה ציפיתי ברור שזה קשה לסלוח אחריי דבר כזה.
"טוב לך, אבל אחר כך אתה מספר לי הכול." היא אמרה. לא מתכוון לספר לה איזה ילד חרא הייתי לנועה ושרק עכשיו ביקשתי סליחה.
היא תשנא אותי בדיוק כמו שנועה שונאת אותי עכשיו. אין לי מושג אם היא תסלח לי או לא אבל אני מתכוון לעשות הכול כדי שזה יקרה.

נקודת מבט של נועה-

"אין לי חשק, מאי דיי כיף לי פה במיטה." אין מצב שאני הולכת אין!
"נו נועה זרמי איתנו אתן במצב גרוע מידיי זה לא יכול להמשיך ככה, עוד שנייה אתן טובעות בממתקים האלה. ולא נימאס לכן לראות את הסרטים הדיכאוניים האלה, חוץ מזה אפשר לקרוא לליאור ורון שיבואו איתנו." מאי אמרה בפעם המיליון מנסה לשכנע אותי ואת שני להפסיק לחשוב לרגע על גיא ומאור.
"אין לי מצב רוח לזה מאי די." שני אמרה.
"אוופ איתכן!" היא אמרה באנחה ונשכבה על המיטה. סוף סוף היא ויתרה אלוהים.
"יודעות מה? אני יודעת! בואו נרד לבריכה, נשחה קצת זה ירגיע אתכן וגם נוכל להשתזף רק אנחנו פליז! לזה אתן חייבות להסכים!" היא אמרה בהתלהבות. היא לא מוותרת זאת הא?
אני ושני הסתכלנו אחת על השנייה וחייכנו.
"היא לא תוותר." שני אמרה לי.
"צודקת! יאלה קומו פדלאות. ייאלה לבריכה!" מאי אמרה וקמה מהמיטה לעבר הארון שלי והוציאה משם שלושה בגדי ים. בטח הן השאירו את זה פה בפעם האחרונה כי זה ממש לא מה שאני לובשת בדרך כלל.
"ייאלה תתלבשו!" היא אמרה וזרקה עלינו את בגדי הים.
בגד ים כזה שהוא סטרפלס עם חוטים כאלה יוצאים ממנו ותחתון שחור לי, לשני סטרפלס פירחוני וגם התחתון.
"ניראה לך?!" אמרתי לה. אין מצב שאני לובשת את זה!
"נוו נועה יש לך גוף פצצה דיי ללבוש את הבגד ים הזה של הילדות הקטנות, השלם הזה עם החצאית למטה דיי. זה יהיה עלייך מהממם תמדדי! וגם ככה זה רק אנחנו ממה יש לך להתבייש?
ייאלה כנסי ותמדדי!" היא אמרה לי והכניסה אותי למקלחת בלי שאני אגיב בכלל.
מדדתי אותו בהיסוס ואני חייבת להודות שזה דווקא ישב עליי יפה. הסתכלתי על עצמי במראה ודיי אהבתי.
"את רואה שזה יפה עלייך." מאי אמרה לי שיצאתי.
"מעלפת!" שני צעקה כשנכנסתי לחדר.
"גם אתן בסדר. סתם מהממות שלי!" אמרתי להן בצחוק וקפצתי עליהן בחיבוק. הצטלמנו ומאי העלתה תמונה לאינסטגרם אחריי שיכנועים רבים שלה, הלייקים עלו וגם התגובות וסוף סוף ירדנו למטה לבריכה.

שני הייתה הראשונה שקפצה למים אחרייה אני.
תקתקו בדלת אז מאי הלכה לבדוק. צללתי למטה בתקווה לנקות קצת את הראש, לתת למים להרגיע אותי.
אני לא יודעת מה לעשות בקשר למאור, לא יודעת.

הרגשתי מישהו קופץ למים, בטח מאי. עליתי בחזרה למעלה וכשהוצאתי את הראש ראיתי את ליאור מולי. הוא העביר יד בשיער שלו וחייך אליי. חייכתי אליו בחזרה.
מה הוא עושה פה? שיט הבגד ים!
"הן ממש מדרדרות לי אותך הא?" הוא שאל והסתכל לי על הגוף וחיוך ערמומי עלה לו על הפנים. הסתכלתי על הבגד ים והסתרתי את עצמי עם הידיים.
"מה... מה אתם עושים פה?" שאלתי ושמתי לב שגם רון פה, מתמזמז עם מאי.
"ניראה לכן שאתן עושות מסיבת בריכה בלי להזמין אותנו?" שיט התמונה באינסטגרם.
"זאת מאי והרעיונות שלה."
"יפה לך הבגד ים." ליאור אמר לי והסמקתי כמו מטומטמת.
הוא לא הפסיק להסתכל עליי.
"טוב חאלס תפסיק להסתכל!" אמרתי והשפרצתי עליו מים.
"את לא עשית את זה עכשיו." הוא אמר והתחיל להשפריץ עליי גם. התחלנו לריב כמו שניי ילדים קטנים במים. בלעתי יותר מידי מים.
"טוב דיי, זהו." צחקתי ואמרתי כשפניתי לעבר המעקה.
כול כך כיף לי איתו הוא משכיח לי הכול.
"תודי שניצחתי." הוא אמר והתקרב אליי.
"בחלומות שלך." הפעם אני התקרבתי אליו, מדביקה את הפער ביננו.
"מה את אומרת." הוא אמר כשהיינו ממש קרובים אחד לשנייה ולא הפסיק להסתכל לי בעיניים ומידי פעם בשפתיים. הוא היה ניראה ממש טוב, מה שגרם לי לנשוך את השפתיים.
לא ממש שמנו לב למה שהולך מסביב היינו שקועים אחד בשני.
הוא התקרב אליי, היינו שנייה מנשיקה.
לא ידעתי מה לעשות.

כבר מעלה עוד פרק.