לפניי שאני מתחילה, אני בטוחה ששמתן לב שיש גם נקודות מבט שונות משל נועה זה רק כדי שתוכלו להכיר את הדמויות יותר טוב לפניי שהעלילה של נועה מסתבכת.
תהנו אוהבת אתכן המון 💕
נקודת המבט של שני-
בבקשה שאני חולמת, בבקשה!
הרמתי את השמיכה שוב והצצתי פנימה ושוב פעם רציתי לקבור את עצמי, אבל הפעם עמוק באדמה.
שני תיזכרי שני תיזכרי מה עשית אתמול בבקשה תיזכרי!
כלום! אני גם לא מצליחה לחשוב אני מרגישה כאילו קודחים לי במוח.
"שני? שני את ערה?" שמעתי את אימא שלי קוראת לי תוך כדי שהיא נוקשת על הדלת. סופית הלך עליי.
"גיא... גיא קום!" לחשתי לגיא וניערתי אותו. תקום בבקשה תקום!
לעזאזל איפה אני מחביאה אותו עכשיו?
"גיא!"
"מה..." הוא אמר בעייפות והסתכל עליי שעין אחת שלו פתוחה והראש שלו מונח על הכרית לכיווני.
"שניני? את ערה? טוב אני ניכנסת." הסתכלנו אחד על השנייה בלחץ.
"כן אימא, הא רק רגע!" צעקתי לה במהירות וגיא קם מהמיטה וחיפש מקום להתחבא בו.
"את בסדר, אני יכולה להיכנס?"
"כנס לארון!" לחשתי לו כשאני מכסה את עצמי עם הסדין ומצביעה על הארון.
הוא פנה לעבר הארון ודפק את הזרת שלו בפינה של המיטה.
"כוסאמא-" הוא צעק ועצר את עצמו כשהוא נושך את האגרוף שלו. מסכן שלי.
"שני מה זה היה? יש שמה מישהו? אני ניכנסת." היא שאלה מבעד לדלת. סימנתי לגיא להיכנס מתחת למיטה.
"הכול בסדר שני הדאגת אותי, למה לא פתחת?" היא נכנסה לחדר עם מבט מודאג ולמזלי הוא הספיק להיכנס מתחת למיטה.
רק התפללתי שהיא לא תשים לב לנעליים שלו שממש ליד הרגליים שלה.
כבר סגרנו על זה שאתה אוהב אותי אלוהים נכון?
"הא, סתם לא היה לי כוח לקום..." תרצתי לה וניסיתי כמה שיותר לא להסתכל עליהם ולמשוך תשומת לב אליהם.
"טוב אני באתי רק לקחת עגילים.
אגב איך היה אתמול? נהנתן?" היא שאלה אותי תוך כדי שהיא עונדת את העגילים.
"כן היה ממש כיף, דודה שיחקה אותה היא ממש פינקה אותנו בספא." אמרתי לה.
"נו ככה זה שאת האחיינית האהובה עלייה, היא סיפרה לי על המסאזיסטים שהתחילו איתכן." היא אמרה והרימה גבות שהסתכלה עליי. אימא לא עכשיו גיא פה!
גיא השתעל. תודה אימא.
"מה זה היה?" היא מיד שאלה והלחץ בגוף שלי העלה שלב.
"סתם כואב לי הגרון." השתעלתי בקול כדי לגרום לה לחשוב שזה ממני.
"שאני אכין לך תה?" היא בדקה לי את החום עם היד על המצח.
"לא אין לך חום." היא מילמלה.
"לא אימא אני באמת בסדר, אני רק רוצה לנוח קצת." אמרתי לה ונשכבתי כשאני מכסה את עצמי מתחת לשמיכה.
"טוב אני לא אציק לך יותר תחזרי לישון." 'תודה לאל' צעקתי לעצמי בלב כשהיא ליטפה לי את השיער.
"רק מתי חזרת אתמול?" היא שאלה אותי לפני שהיא יצאה.
"אתמול חזרתי ב.. ב.. שתיים עשרה, אחד משהו כזה." אין לי מושג מתי חזרתי, סתם זרקתי לה מספר.
"העיקר שנהנת יפה שלי, תנוחי."
"תודה אימא." היא יצאה מהחדר וסגרה אותו, איזה הקלה.
YOU ARE READING
It was always you
Romance**גמור** השתנתי. לא לרעה אני אותה נועה אבל שונה יותר מבחינה חיצונית. שלמה עם עצמי. מה מאור חושב על זה? אותו אחד שהרס לי את הילדות עם ההצקות הנוראיות שלו? משהו יישתנה בו? ליאור החבר הכי טוב שלי, מה הוא ירגיש לגביי השינוי? משהו ישתנה בינינו? מה הח...
