It was always you

פרק 11- אני שי.

נקודת המבט של מאי-

"מה זה, איפה כולם?" שאלתי את רון שישב לבד סביב השולחן ודיפדף בפלאפון. כולם נעלמו לי מהעין פתאום, מוזר.
"מה אני לא מספיק טוב בשבילך?" הוא שאל  ועשה פרצוף נעלב.
"לא." אמרתי לו באדישות מנסה לא לחייך.
"אוקיי, סבבה אני הולך." הוא אמר וקם מהכיסא שישב בו.
"לך." אמרתי מנסה לשחק אותה כאילו זה לא מעניין אותי.
"הולך..." הוא אמר תוך כדי שהוא מתרחק ממני. לא באמת התכוונתי שיחזור!
עקפתי אותו מהר, נעלבי שלי.
"צוחקים איתך אהבה שלי, אל תלך!" צחקתי איתו רק שלא יילך משעמם לי.
"לא תודה, ניראה לי שבשולחן שם של הזקנים יעריכו את הנוכחות שלי יותר." הוא אמר ושילב ידיים.
"נו אל תלך פליז!" התחננתי אליו.
"אוקיי. אני אשאר בתנאי אחד." הסחטן הזה אמר לי תוך כדי שהוא מצביע על השפתיים שלו.
"מכוער זה מה שאתה." הוצאתי לו לשון בקטנה והתקרבתי אליו.
"אבא שלי פה אתה יודע." לחשתי לו שנייה לפני נשיקה. אני יודעת כמה הוא פוחד מאבא שלי וכשאבא שלי רואה שהוא רק מניח עליי אצבע הוא ישר מוריד אותה מהפחד, אני מקווה בשבילו שאבא לא רואה.
"לא מעניין..."הוא מילמל ותפס לי את הלחיים ונישק אותי. הופתעתי מזה שהוא לא מפחד וחייכתי תוך כדי הנשיקה.
"אחמ'!" שמענו מאחוריינו קול עבה. או או.
"אבא!" התנתקתי מרון ואמרתי כשהחיוך לא יורד ממני.
"מה...ה-מצב אדוני?" רון אמר והסתכל עליי במבט לחוץ שצועק לי הצילו.

"מה אתם עושים?" אבא שלי שאל ולא הוריד את המבט שלו מרון.
"סתם... הא..." רון גימגם, פחדן.
"תהנו לכם אני הולכת לעזור לריקי." צחקתי ואמרתי להם. מסכן רון אבא הולך לעשות לו הרצאה.

"ריקי את צריכה עזרה?" שאלתי אותה כשהיא הכינה כוסות קפה ותה לכולם.
"כן יפה שלי קחי את זה לשם." היא ענתה לי.
"אין בעיה." לקחתי את המגש עם המשקאות החמים לסלון ובדרך לשם קלטתי את רון יושב עם אבא שלי לבד שולח לי מבטים של 'תעזרי לי'. לא נורא שיסבול קצת.

גיא ירדן ושני ירדו למטה.
"לאיפה נעלמת?" שאלתי את שני והתיישבתי לידה. היא חייכה לעבר גיא.
ראיתי טוב?
"הלו שני!" אמרתי לה, ניסיתי לתפוס את התשומת לב שלה אבל היא הייתה כול כך מוסחת ועוד ע"י גיא? זה אומר שהם דיברו? שהכול בסדר עכשיו?
"מה?" היא שאלה כשחזרה למציאות והתייחסה אליי סוף סוף.
"מה מה איפה היית?" שאלתי אותה.
"הייתי בשירותים." היא ענתה לי ולא הוזיזה את המבט שלה מגיא. שירותים הא?

אחריי שדיברנו וצחקנו על רון איזה חצי שעה, אבא שלי שיחרר אותו.
"איך היה?" גיא צחק עליו ושאל אותו. אני ושני צחקנו גם, מסכן שלי.
"באימא שלי חשבתי אני בחקירה, אני מזיע כמו מטורף עוד שנייה אזק אותי זה."
לא יכולתי להתאפק וצחקתי בקול.
"מה את צוחקת? אני יותר לא מנשק אותך שהוא בסביבה." הוא אמר לי תוך כדי שהוא הקים אותי מהכיסא והושיב אותי עליו.
"מה למה אתה צוחקים?" ליאור שאל כשהוא ונועה נכנסו לבית. מעניין לאן הם נעלמו.
"אתה מת אחי איזה שיחה אבא שלה עשה לי, עוד שנייה השתנתי מרוב פחד." הוא אמר וכולם התחילו לצחוק שוב פעם.
"גבי הזה." ליאור אמר תוך כדי שהוא צוחק.
"חמודים אתם מדברים על אבא שלי פה!" אמרתי בתקווה להגן עליו, זה לא אשמתו שהוא מגונן עליי יותר מידיי הוא גם האבא וגם האימא הוא עושה עבודה כפולה.
"מתים עליו." רון אמר בציניות. נתתי לו מכה על הידיים שחיבקו אותי סביב הבטן.