Death Note

Death Note || 1

DEATH NOTE
____

אני לא זוכר איך זה התחיל, מדוע אבד קולי דווקא באותו היום - באותו הלילה; זה היה הלילה שלפני הופעתי יחד המקהלה הצעירה של הכנסיה. גברת דולאן כה הצטערה לשמוע על הדבר שאירע, והעיירה הקטנה מיד התחלה להתמלא בלחשושים על קולי האבוד. נשים וגברים הביעו צערם בפני אבי ואמי ברגע שזה נודע להם. ("הילד המסכן!" אמרה אישה אחת, "קולו כה ערב לאוזניים, איך יוכל לחיות בלי דיבור? שהרי זו משימה בלתי אפשרית!" לאחר מכן הביאה להוריי פרחים ומיהרה לברוח, כאילו הדבר שלקח את קולי יקח גם את שלה - אני חייב לציין שלא אתנגד אם זה יקרה).
לאישה הזו היה ילד, הם אמנם האמינו באל והקפידו ללכת לכנסיה בכל שבוע, אך בנם הבכור היה שונה - הוא שנא את הכנסיה אולם הלך איתם כדי לכבדם, על זרוע ימין שלו היה שרוול של קעקועים, הוא עשה אחד למען הוריו אבל בה בעת לועג לדברי האל - קעקוע של צלב. סותר את דבריו. מעולם לא הבנתי אם הוא מאמין או לא, אבל גם מעולם לא הייתה לי הזדמנות לשאול אותו. וכעת אינני יודע אם אוכל לשאול אותו שוב.

לבטא את הדברים בכתב הפך לדבר הפשוט ביותר - אני יכול להתחמק ממבטם של האנשים ואף למנוע מקולי להתלהב או להתעצב, למחוק רגשות לגמרי, עוד צעד אחד בדרך ללב ריק שלא יתמלא לעולם.
היום בערב תערך ארוחת ערב יחד עם אותם השכנים, הם רוצים לחבר ביני לבין בנם מאחר ואנחנו באותו הגיל, אך הנה דבר שלא אוכל לומר להם (לפחות מעדיף שלא) - אמנם השנה בה נולדנו זהה ואנו אף נלמד באותה השכבה בבית הספר, אך אין זה אומר כי יש לנו נושאי שיחה משותפים.

יש דברים שהם לעולם לא יהיו מסוגלים להבין, אני כותב. ואני כנראה לעולם לא אהיה מסוגל להסביר.