DEATH NOTE
_____
כריס שאל אותי מתי אתחיל לבטוח בו. לא ידעתי מה כוונתו, למה רוצה שאבטח בו? אולם לא שאלתי דבר, הוא הסביר עצמו כמעט מיד: "זה פשוט- אני אוהב את הקול שלך, למרות שאתה לוחש כל הזמן ובקושי שומעים אותו, אני מעדיף את זה על פני שום דבר."
יכולתי להרגיש את לחיי בוערות, זו ההרגשה כשמסמיקים? פניי הרגישו כמו עולות בלהבות וחיוך איים לפרוץ בשפתיי, אינני חושב שביכולתי להסביר זאת, מעולם לא חוויתי משהו דומה לזה בעבר.
כריס ומשפחתו אירחו אותנו היום בערב, הבאתי את המחברת כדי שאוכל לכתוב חוויות, כששאלו לנוכחותה אמרתי (כתבתי, אם להיות כנה) שהיא נמצאת איתי כדי שאוכל לתקשר, אמו הביטה בי ברחמים, אבל אני לא צריך את הרחמים שלה. כריס ידע שאני משקר.
לאחר הארוחה עליתי לחדרו, ביתו נראה שונה משלנו, הקירות בהירים והתריסים מוגפים מעלה, ישו תלוי על צלב נמצא בסלון שלהם, ולפי מה שהספקתי לראות, בכל חדר יש צלב, פרט לחדרו של כריס (מה שמחזיר אותי לקעקוע שלו, על זרוע ימין - צלב, סמל דתו, מדוע חרט אותו על עורו אבל לא תולה אותו בחדרו?)
"לוק," הוא קרא, "למה אתה ממשיך להתחזות?" שאלתו הייתה פתאומית, הרגשתי את לבי עומד דום אולם פעימותיו עדיין הדהדו באוזניי. פתחתי את פי ורציתי לדבר, אולם אף קול לא יצא, ניסיתי שוב ושוב אבל חרדה תקפה אותי וידיי רעדו.
אני לא מתחזה, רציתי להגיד. אני פשוט מפחד.
הוא דחק בי, הרעידות התחזקו, יד לפתה את קנה נשימתי ואחזה בו בחוזקה, אוויר לא נכנס ולא יצא.
תפסיק לדחוק בי, רציתי להגיד. אני צריך אוויר.
דבר לא נכנס. דבר לא יצא.
סקרנות היא חיה מסוכנת, כותב. אדם בעל סקרנות הוא חיה מסוכנת עוד יותר - יצור הרסני ממש.
•∆•∆•
תודו לקיארה שבזכותה על פרק היום✌
אופ לא מצליחה לתייג~
YOU ARE READING
Death Note
Short Storyבכל יום הוא כתב במחברת המוות שלו. טוב, אולי לא בכל הימים, אבל הקפיד לפתוח אותה פעם בשבוע עד לתאריך המיוחל, מתאר מחשבות לרגשות שלעולם לא יוכל לעצבן למילים ולהתאים את גוון קולו כך שיראה את הכאב שמאחורי כל הבהרה ואות. אה, וגם היה עוד פרט קטן ושולי - הי...
