DEATH NOTE
_____
כריס הביא לי פרח, אמנם הוא קטף אותו ביום ראשון לאחר התפילה בכנסייה, אך אני מעריך את כוונתו.
כשנתן לי אותו, הוא הניח אותו בשיערי, מאחורי האוזן. עלי הכותרת הצהובים שלו בלטו על רקע שיערי הבהיר, כריס הביט בי בעיניים נוצצות, ליטף את שיערי כשלחש לי כמה צבע הפרח הולם אותי, הוא אמר שהוא בר מזל.
אני יותר, רציתי להגיד. אבל שתקתי.
אולי האדמה שם מקודשת, מאחר והפרח לא נבל עדיין, ושלושה ימים עברו מאז. אני לוקח אותו איתי לכל מקום.
אבל אולי אין הדבר טוב כל כך - נפלתי היום, והפרח נחשף לעיני כל, מייקל חייך אלי אחד מלא זלזול כשהלעג כמו ירק עלי מעיניו, הוא התיישב על עקביו מולי ואחז בפרח, "זה חשוב לך?" הוא שאל, אבל לא באמת ציפה לתשובה, ואף לא חיכה לה - הוא מיד מעך את עלי הכותרת הצהבהבים בידו, הרגשתי איך לבי נמעך יחד איתו.
"אופס," אמר, קם על רגליו.
לא יכולתי לשתוק יותר.
"לך תזדיין," ירקתי, קולי היה חזק דיו שכולם ישמעו, גם כריס שמע.
הוא עמד בהמשך המסדרון, עיניו הביטו לעברי ויכולתי לראות כי חיוך שיחק בשפתיו.
"אני גאה בך," הוא אמר כשהגיע אלי ועזר לי לקום, עיניו קרנו לעברי, הגאווה שלו כלפי עוררה בי רגש לא מוכר, רצון כה עז לומר משהו דגדג בביטני, אולם לא היה לי דבר להגיד.
הוא מעך לי את הפרח, לחשתי בסוף. כריס עדיין חייך, הוא ליטף את הלחי שלי ברכות, "לא נורא, לוקי. נמצא אחד אחר." לחש לי, קולו כמו ליטף את אוזניי.
אני מקווה שנמצא אחד אחר בקרוב.
"תודה." לחשתי לו בחזרה.
צבע צהוב מסמן ידידות, אני כותב. הלוואי ובמקרה הזה היה מסמן משהו חזק יותר.
°
∆°∆°
מצב נפשי ברצפה/:
קצת נמוך ממנה, האמת.
אבל אתם לא תיפטרו ממני עד שאוציא ספר לאור✌
אז יש עוד זמן(:
YOU ARE READING
Death Note
Short Storyבכל יום הוא כתב במחברת המוות שלו. טוב, אולי לא בכל הימים, אבל הקפיד לפתוח אותה פעם בשבוע עד לתאריך המיוחל, מתאר מחשבות לרגשות שלעולם לא יוכל לעצבן למילים ולהתאים את גוון קולו כך שיראה את הכאב שמאחורי כל הבהרה ואות. אה, וגם היה עוד פרט קטן ושולי - הי...
