DEATH NOTE
___
לא הייתי תלמיד חדש בבית הספר, אולם עדיין המורים התייחסו אלי כאחד כזה. הילדים בכיתה לא ידעו דבר אודותיי ואני לא טרחתי ללמוד את שמותיהם.
על כל פנים, המורה לספרות אנגלית חשב שלא קיבלתי את ספר הלימוד (דבר שלחלוטין לא נכון - הספר נמצא ברשותי, אך אינני רוצה להביא אותו לבית הספר, טרחה מיותרת). לכן, הוא החליט לצוות אותי עם כריסטיאן, בנם של השכנים, ואני רוצה להאמין שהגורל לא צוחק עלי כשמפגיש אותנו בכל מיני מצבים מעצבנים, אולם הדבר הזה לא פשוט כל כך כמו שנשמע.
כריס הזעיף פנים כשהתקרבתי אליו עם כיסאי, מחכה שישים את הספר במרכז אך הוא לא עשה כן, אולם גם לא הייתה לי בעיה עם זה - אני בלאו הכי לא לומד, אין טעם לכך.
הופתעתי כאשר הוא דיבר, פנה אלי מרצונו החופשי: "אתה באמת אילם?" הנדתי את ראשי לשלילה, וכך השיחה הקצרה שלנו נגמרה, ללא אף התחלה או אמצע, מורכבת משלוש מילים ותנועת גוף, כי אני חרד מידי בשביל לדבר.
דרכו של הגורל מסובכת, אני כותב. עד כי אני חושש שאפילו הוא לא יודע אותה.
°∆°∆°
אשמח אם תפרסמו את הסיפור ותגיבו לי את דעתכם עליו!
הצבעות מתקבלות בברכה💛
אהיה כנה ואגיד שממש קשה לי לכתוב עכשיו - אני נופלת מהר יותר מאבן המושלכת לנהר, אבל אהיה בסדר. אני מקווה.
מקווה שאתם אוהבים את הסיפור עד כה💜
YOU ARE READING
Death Note
Short Storyבכל יום הוא כתב במחברת המוות שלו. טוב, אולי לא בכל הימים, אבל הקפיד לפתוח אותה פעם בשבוע עד לתאריך המיוחל, מתאר מחשבות לרגשות שלעולם לא יוכל לעצבן למילים ולהתאים את גוון קולו כך שיראה את הכאב שמאחורי כל הבהרה ואות. אה, וגם היה עוד פרט קטן ושולי - הי...
