DEATH NOTE
____התקשרת אלי היום. אם להיות כנה, נבהלתי. לרגע אחד שקלתי לא לענות למספר הטלפון שלך, לבסוף עניתי - התנשפויות היו הדבר שבירך אותי.
"הלו," אמרתי, לחוץ מעט. "יש שם מישהו?" שאלתי כשלא היה מענה. חשבתי שאחד הרופאים עובד עלי, אולי אחת האחיות שטיפלו בך? אינני יודע. אבל אז, כשהאגודל שלי ריחף מעל העיגול האדום, שמעתי את זה - שמעתי אותך, את הקול שלך.
זה היה חלוש בהתחלה, נשמע כאילו ניסית לדבר דרך דלת כששפתיך נעות ממש כנגדה. "אני לא מבין מה אתה אומר, מה אתה רוצה ממני? מי זה?" שאלתי, בנסיון גרוע לזרז את אותו אדם, שמאוחר יותר התברר שהיה אתה. שהיה לוקי שלי.
ואז זה הגיע. שלוש מילים עם קול שבור וחלוש ויבבה חנוקה איפשהו בסוף, "אני מתגעגע אליך." זה כאילו קופידון שלח חץ הישר דרך לבי. דמעות עלו בעיניי ואוזניי רקדו, קולו של לוק היה כמו שירה של מלאכים בשבילן.
יבבתי משהו שהיה אמור להיות "לוק", אבל יצא מעוות יותר. הבט המאושר שהיה בעיניי... זה כבר כמעט שבוע שלא שמעתי על מצבו של לוק, וכמעט חודש מאז שבאמת שמעתי אותו.
"אני אוהב אותך, מלאך שלי." לחשתי, נדמה היה שהוא מתרחק ממני שוב. "תלחם בשבילי, אהוב."
שלך באהבה, כריסטיאן (בבקשה אל תשנא אותי על שהייתי המלאך השומר שלך).
°∆°∆°
YOU ARE READING
Death Note
Short Storyבכל יום הוא כתב במחברת המוות שלו. טוב, אולי לא בכל הימים, אבל הקפיד לפתוח אותה פעם בשבוע עד לתאריך המיוחל, מתאר מחשבות לרגשות שלעולם לא יוכל לעצבן למילים ולהתאים את גוון קולו כך שיראה את הכאב שמאחורי כל הבהרה ואות. אה, וגם היה עוד פרט קטן ושולי - הי...