ריילי:
"לא פלא שהמקום היה לי מוכר כשהבאתם אותי לפה" אמר האיש עם עיניי הטורקיז בקול מזלזל לשומר שלו.
באור יכולתי לראות אותו הרבה יותר טוב מאשר בחושך כשהיה במועדון.
היו לו כתפיים רחבות ושריריו בלטו .למרות שהיה לבוש בחליפה מכובדת יכולתי לנחש שהקדיש כמה וכמה שעות להתאמן בגלל שריריו הבולטים.
עייניו בצבע שלא יכולתי להסביר, מן טורקיז עם גוונים של ירוק.השיער שלו היה שחור פרוע ומסודר בצורה מושלמת ,והשפתיים שלו כל כך אדומות ויפות עד כדי כך שבא לי לטרוף אותן.
"אבא?" פניתי אליו.
"מי אלה?" שאלתי.
עוד גיחוך נפלט מפיו של הגבר עם עיניי הטורקיז.
"בואי מתוקה שבי" אמר.
"נו אין לי סבלנות מישהו הולך לספר לי מה קורה פה?" שאלתי.
"גם חוצפנית וגם יפה,אהבתי" אמר הגבר
עם עיניי הטורקיז.
"אף אחד לא שאל אותך מה אתה אוהב" הסתכלתי עליו במבט מזלזל וחזרתי להביט באבי מחכה לתשובה.
"אוקיי אנחנו נלך,להתראות מר סמית' אני שמח שהגענו להסכמה" אמר האיש עם החליפה המכובדת שהיה ניראה בסביבות החמישים.
"להתראות מר ווילאמס" אמר לו אבי ולחץ את יד
האיש עם עיניי הטורקיז יצא לא לפני שבחן את גופי בצורה שהעבירה בי צמרמורת ואז חייך חיוך לא מובן, אחריהם יצאו השומרים וטרקו את הדלת.
"אתה מוכן כבר לספר לי מה קורה?" שאלתי בחוסר סבלנות.
"ביום שישי הם יבואו ונדבר על הכל" אמר.
"אז למה קראת לי?" שאלתי.
"כי חשבתי שנעשה את זה היום אבל עוד לא הגעתי להחלטה סופית".
"רק תענה לי על משהו אחד,מי אלה?" שאלתי.
"זה מר וויליאמס,האיש העשיר ביותר בעולם,בטוח שמעת עליו כבר" אמר אבא ואני הנהנתי וגיכחתי בזילזול.
"מי לא שמע על האיש הקר והמגעיל הזה" אמרתי.
***
השבוע עבר כרגיל, הלכתי לעבודה שלי -שזה למלצר במסעדה הכי יוקרתית בכל לוס אנג'לס. אני לא צריכה בדיוק את הכסף כי יש מספקים לי הכל אבל אני לא רוצה כל הזמן לקחת מהם ויותר מזה אני לא רוצה לקחת מוויקטוריה.
אני כל הזמן במתח,מחר הארוחת ערב הזאת עם מר שיווצר ביליונר והבן המגעיל שלו.
"ליאם כמה זמן לא ראיתי אותך" אמרתי לו וקפצתי עליו בחיבוק דוב כשבא לאסוף אותי לעבודה.
"כן חצי יום זה באמת יותר מידי " אמר בציניות.
אחרי שהוריד אותי בעבודה וחיבק אותי ניכנסתי והלכתי לשים את החולצה של העבודה ונישארתי עם הטייץ השחור שלי.
"לכי היום למלצר ב-V.I.P" אמר לי בוב בעל המסעדה שתנו לי להגיד שונא אותי מאד.
"כן בוב" עניתי ועליתי במדרגות כי מרוב שהמסעדה הייתה גדולה היה לה שתי קומות ובקומה השניה מלצרתי די הרבה שם נמצאים האנשים החשובים שמזמינים מקום יותר יקר נוח וגדול.
ניגשתי לשולחן שבוב אמר לי למלצר בו ולהפתעתי ראיתי שם את אותו גבר עם עיניי הטורקיז ושתי אנשי עסקים או ששומרים יושבים שם גם.
"מה את עושה פה?" שאל באדישות ובקרירות. "אני עובדת פה" עניתי בחיוך מאולץ כי מספיק בוב שונא אותי אין לי כח שיתלוננו עליי.הרגשתי שעוקב אחריי. כמה פעמים עוד אצטרך לראות אותו במשך השבוע?
"מה תרצה להזמין?" שאלתי את הבחור שישב ליד ענייני הטורקיז ג'אד אני צריכה לדעת את שמו.
"אותך" ענה וקרץ.
"ועכשיי משהו שכן בתפריט?" שאלתי והרגשתי שעייני טורקיז בוחן אותי בעיניו ושוב לא מראה רגש.
"מה את ממליצה לי לקחת?" שאל.
התחלתי להמליץ לו כל מיני דברים שהרבה אוהבים ולוקחים.
"בטוחה שאת לא בתפריט?" שאל.
"אני לא רוצה ליהות דוחה אבל-" התחלתי אבל הוא קטע אותי.
"בטח שאת רוצה" אמר בחיוך לא מובן.
"יופי ממש בוגר-" באתי לסיים את המשפט אך עיניי טורקיז ענה במקומי.
"עוד פעם אחת שאתה ממצמץ לעברה אני חותך לך את הזין ומאכיל אותך בו" אמר וראיתי בעיניו בכעס . השומר שהתחיל איתי נראה מאויים כאילו באמת הוא מסוגל לעשות את זה.
"להתראות לכם שתבין מוכנים באמת תקראו לי" אמרתי והתחלתי ללכת אך עיניי טורקיז תפס בידי וסובב אותי אליו.
"אני אבחר את זה" אמר והצביע על מה שהיה בתפריט.
"אוקיי אני רושמת,ולשניכם?" פניתי אליהם.
"אנחנו ניקח את אותו הדבר" ענה אחד מהם בחיוך חמוד, סוף סוף מישהו חמוד ולא סנוב.
חזרתי אחרי זה עם ההזמנות שלהם והנחתי אותם ליד כל אחד.
"בתאבון לכם" אמרתי והם הנהנו לי.
"אפשר חשבון?" עיניי טורקיז שאל לאחר שעה ארוכה שבה היו במסעדה.
"כן אני אלך להביא" אמרתי והלכתי וכעבור דקה חזרתי.
"קחי" אמר והביא לי את כרטיס האשראי.
לקחתי את זה מידו ולרגע קטן ידינו נגעו והרגשתי עיקצוצים נעימים בכל גופי.
חזרתי עם הכרטיס והנחתי אותו הפעם ואז הוא קם ושתי השומרים שלו מאחוריו.
"תודה יפה" אמר לי.
"טוב אין לי כח אליכם צאו ואל תחזרו יותר" אמרתי בעצבים.
"תיזהרי ממה שאת אומרת או שלא תקבלי טיפ" אמר בזילזול
"אני לא צריכה את הטיפ שלך" אמרתי באדישות.
"בטח שכן" אמר ולגם מהמים שלו בפעם האחרונה.
"טוב דיי,תודה שאכלת אצלינו עכשיו ביי" אמרתי. "תיזהרי טוב מאד לפני כל משפט שלך כי אני לא מרחם על חוצפנים,ואת יודעת שמותר לי לעשות כל מה שמתחשק לי איתך אז תיזהרי " אמר והתחיל ללכת.
"אני לא שלך ולא יהיה" צעקתי אחריו והוא גיחך.
"עוד נראה" אמר ויצא.
***
YOU ARE READING
מחוייבת למר ביליונר -גמור
Romance#1 in romance 20/12/22 #1 in sexy16/4/23 "את מוכנה להגיד לי איפה פאקינג היית ולמה חזרת רק עכשיו?" שאל בעצבים. "איפה ישנת?" חזר על השאלה בקול קצת מאיים והתחלתי לפחד. "הלכתי לישון אצל מישהו שהכרתי אתמול" עניתי מנסה להשאר אדישה . "העיקר את אומרת לי ש...
