chapter -25-

8.6K 356 30
                                    

ריילי:

ניכנסתי למכונית והנהג התחיל לנסוע.
לאחר כמה דקות ניזכרתי במכתב והחלטתי ליפתוח אותו עכשיו.

לריילי,

אני יודע שאת בטח עצבנית עליי שלא באתי להיפרד ממך,אבל זה רק בגלל שאני פחדן,אני מפחד להיפרד ממך ואני יודע שזה הסוף שלנו אבל חשוב לי שתידעי כמה דברים לפני שאת עוזבת.

תישארי מושלמת בדיוק כמו שאת, תמשיכי לחייך את החיוך הסקסי והמושלם הזה שלך,אוחח את לא יודעת מה החיוך הזה שלך עשה לי.ריילי את כל כך יפה אני מקווה שאת תביני את זה פעם אחת ותיסתכלי במראה ותיראי מה שאני רואה ומה שכולם רואים בך כי את האישה הכי יפה שראיתי בחיי והכי חכמה ומושלמת.

אני אוהב אותך ריילי,אני יודע שזה מסובך להסביר אבל מרוב שאני אוהב אותך אני חייב לשחרר אותך,לפני חודש שידעתי שאני מתחיל להתאהב בך פחדתי,פחדתי להתאהב אז ניסיתי ליהות קר ומגעיל אבל לא החזקתי מעמד יותר מידי זמן,ואהבה שלי כלפייך לפני חודש לא משתווה לאהבה שלי כלפייך עכשיו,

לפני חודש אם היית שואלת אותי הייתי אומר שאני אוהב אותך ואני לא יכול לשחרר אותך ממני,אבל עכשיו אני אוהב אותך יותר מידי שאני רק רוצה שיהיה לך את ההכי טוב בישבילך, אני אוהב כל כך אז אני חייב לשחרר אותך כי מגיע לך טוב יותר,תמיד הגיע לך טוב יותר ממני.

אני אוהב אותך כל כך ויהיה לי קשה לחשוב עליך עם מישהו אחר, שמישהו אחר יגע בך כמו שאני נגעתי בך, אבל אני מבין שאני חייב לשחרר אחרת את תפגעי עוד יותר ממני ואני מבין שזה לטובה שאת עוזבת כי ככה את תוכלי להמשיך את החיים שלך בלעדיי עם אדם טוב יותר שיאהב אותך, יפנק אותך והכי חשוב לא ישבור לך את הלב כמוני.

אוהב,
אלכס

דמעות התחילו לזלוג מעניי.
"הוא אוהב אותך" אמר הנהג ואני הסתכלתי עליו.

"מה אני יעשה?" שאלתי אותו.
"אם את באמת אוהבת אותו אל תוותרי עליו" אמר הנהג ואני הנהנתי.

"תעשה פרסה" אמרתי לנהג והוא חייך ולקל אותי לעבודה של אלכס.

"תודה לך" אמרתי לנהג והוא הנהן וחייך.
"אין על מה" אמר וקרץ לי.
"בהצלחה" קרה לי שיצאתי.
"תודה" צעקתי ויצאתי מהר מהאוטו.

עליתי במעלית והלכתי למזכירה.
"איפה החדר של אלכס וויליאמס?" שאלתי.

"הוא לא מקבל אנשים עכשיו" אמרה וסידרה את המשקפיים שלה.
"את לא מבינה-" התחלתי והיא עשתה צבע כועס.

"ניראה לי שאת לא מבינה גברתי הוא הגיע לכאן הבוקר עצבני וביקש שאני לא יכניס אנשים עד שנה הבאה" אמרה בגיחוך.

"תגידי לו שריילי כאן" אמרתי לה והיא נאנחה בעצבים ודיברה לטלפון.
"הוא מחכה לך" היא אמרה.
"המשרד השלישי מימין" אמרה.
"תודה" אמרתי ורצתי לשם.

מבטו הופנה לחלון והוא היה ניראה כעוס.
"ריילי-" התחיל אבל קטעתי אותו.

מחוייבת למר ביליונר -גמורWhere stories live. Discover now