מחוייבת למר ביליונר -גמור

chapter -29-

ריילי:

קמתי כשאין אף אחד לידי והלכתי לאכול אחרי שסיימתי לאכול החלטתי ללכת ליפתוח את המכתב מאימי בידיים רועדות.
###

ילדה יקרה שלי,

אני מצטערת, אני מצטערת שלא היה לנו כסף כדי לשחרר אותך מרוברט ועכשיו את כלואה אצלו.
אני לא יודעת אם בסופו של דבר תיקראי את זה או שלא יספרו לך ,
אני רק רוצה להגיד לך כמה הייתי רוצה ליהות שם בישבילך עכשיו..שאת עוברת את מה שאת עוברת,
ליראות אותך עם החבר הראשון שלך או סתם ליראות איך שאת גדלה ומה קורה איתך ועם החברות שלך.
ריילי, תישארי חזקה כי אפילו שהיית רק בת 4 ונילקחת ממנו אז..יכלנו ליראות עלייך שאת חזקה..תמיד היית חזקה ואני מקווה שלא תישברי ותחזיקי מעמד.
אני אוהבת אותך ילדה יפה שלי,אם כן תיקראי את זה בסופו של דבר תחפשי אותי ב-pico בכתובת **alcott 8567 (זה רחוב ראשי כזה בלוס אנג'לס).
אוהבת המווון,

אמא❤
***

קראתי את המיכתב כשדמעות בעייני, אמא שלי גרה 40 דקות ממני.
אלכס לא חוזר עד הלילה אז החלטתי לינסוע אליה.

התלבשתי מהר חטפתי מפתחות ונסעתי לכתובת כשאני אוחזת בהגה בידים רועדות.

לאחר 40 דקות הגעתי לכתובת ודפקתי על הדלת עם הכתובת שאימי רשמה לי .
ממה שוויקטוריה סיפרה לי לאמא שלי קראו 'טיילור ליסט'

אישה מבוגרת מאוד פתחה את הדלת.
"כן?" שאלה אותי.
"כאן במיקרה זה מישפחת ליסט?" שאלתי בהתרגשות.

"חמודה מישפחת ליסט עברו צפה כבר ליפני חמש שנים" אמרה.
"את יודעת במיקרה לאן?" שאלתי.
"לא,אבל חכי שניה בעלי יודע ניראה לי לאן הם עברו" אמרה וניכנסה ולאחר שניה יצא אחד מבוגר בסביבות שנות השיבעים.

"את הבת של ג'ייק?" שאל כלא מאמין.
"אני לא יודעת מה שמו של אבי" אמרתי.
"של טיילור?" שאל ואני הנהנתי.

"אתה הכרת את הורי?" שאלתי.
"כן,אני ואביך למדנו באותו הבית ספר,אבל ליפני חמש שנים שעבר אף אחד כבר לא שמע ממנו..הוא אמר לי משהו על זה שהוא עובר לsan diego" אמר ואני הנהנתי.

"אתה יודע אולי איפה בסאן דיאגו?" שאלתי.
"לא הוא ניראה לי עבר לשכונה קטנה שם שקוראים לה דאון טאון" אמר.

"תודה רבה" אמרתי והלכתי לאוטו.
עדיף שאלכס לא ידע מזה אני אחזור הביתה כי בכל זו יש לי עוד בערך שעה נסיעה ואלכס חוזר עוד שעתיים והנסיעה לסאן דיאגו שלוש שעות..מחר אני אסע על הבוקר.
***

2/3למרתווווןן love you guys...💕