מחוייבת למר ביליונר -גמור

chapter -7-

ריילי:

זה היום, היום זה היום בו אני עוברת לגור בבית/אחוזה של אלכס.
צד אחד בי שונא ליהות בחברתו ושונא אותו אבל במקביל יש לי משיכה מפחידה כלפיו,לא פלא זה בטח ככה אצל כל הבנות. יש לו מראה סקסי ואי אפשר להסתיר את היופי שלו אבל שום יופי בעולם לא ישנה את הדרך בה הוא מתנהג.

סיימתי לארוז את המזוודת בגדים האחרונה שלי וניפרדתי מהחדר שלי שכל כך אהבתי.
ירדתי למטה וכל המזוודות שלי כבר חיכו לי באחוזה שלו מלבד זאתי שבידי כרגע.

אבא הסיע אותי לשם כיוון שלקחו לי את המכונית -השוטר הדפוק הזה- .
ניכנסנו לשער ענק עם שומרים וכשהייתי צריכה לרדת אבא חיבק אותי.
"תשמרי על עצמך" אמר לי כשהתנתקנו ואני הנהנתי.
"תמיד" אמרתי ויצאתי מדלת המכונית .

איך שיצאתי ראיתי לפניי ארמון יותר גדול משל מייקל וויליאמס עצמו!
דפקתי בדלת ואיזה מישהי בסביבות גיל השישים פתחה לי.

"היי,את בוודאי ריילי,נכון?"שאלה אותי איזה מישהו ממש חמודה .
"כן,ואת?" שאלתי .
"אני מיילי העוזרת בית'' אמרה בחיוך והכניסה אותי.

"אלכס לו כאן הוא יגיע בערך עוד שעה,בואי אני יראה לך את החדר שלכם" אמרה ואני בלעתי את רוקי והנהנתי .
זה לא מצא חן בעניי לישון עם גבר שאני לא מכירה אבל אני יודעת שאין לי ברירה ואף אחד לא בדיוק שואל את דעתי.

נכנסתי לחדר ענק והנחתי את המזוודה שלי שם.

ניסיתי לחפש ארון בחדר אך לא מצאתי וכששאלתי את העוזרת היא הובילה אותי לחדר ארונות שם.

נכנסתי לחדר ארונות וראיתי את כל הבגדים שלי מקופלים כבר שם ועוד מלא בגדים נעלים ותיקים שלא היו שלי .
"זה מתנה מאלכס" מיילי אמרה בחיוך.

הנחתי את המזוודה האחרונה שלי בפנים והחלטתי להיכנס להתקלח אחרי כל היום הזה של אריזות.
מילאתי לי אמבטיה ונכנסתי.שקעתי בתוך האמבטיה ועצמתי את עניי.

לאחר בערך עשר דקות שאני בפנים מישהו התפרץ ואני מהר ניסיתי לכסות את גופי.

"מה לעזעזל?!לא שמעת על לדפוק?" שאלתי בעצבים.
"אל תצחיקי אותי זה הבית שלי, וכרגע לפי החוזה שאביך חתם עליו גם את שלי אז מותר לי לעשות מה שבאלי" אמר.

יואוווו איך אני מתאפקת לא לצאת להרביץ לו.
רק היום הראשון והוא כבר בילתי נסבל .
אין מה לעשות מעכשיו אני צריכה להקשיב לו אני לא יכולה להתחצף או לענות.

נאנחתי בעצבים.
"בסדר סליחה" עניתי בשקט.
"הכל בסדר?" שאל ב...בדאגה(?)

חייכתי חיוך מזוייף.
"כן...כן בטח" אמרתי והוא גיחך.
"אני יכול לזהות שקרנים חמודה ואני יכול להגיד לך כמה אני שונא שקרנים" אמר בקרות.

"אכפת לך לצאת?נדבר אחרי זה טוב?" שאלתי והוא הנהן ויצא לא לפני שהגניב לעברי מבט קטן .

יצאתי מהאמבטיה והסתכלתי סביבי, איפה לעזעזל המגבות כאן? זה מקלחת בגודל הבית שלי.

התחלתי לחפש ארון אחר ארון.
ניסיתי לחפש בארונות למעלה עד שנפל עליי כמה דברים וצעקתי מבהלה.
תוך שניות אלכס היה בפנים ואני עוד יותר צרחתי וכיסיתי את גופי.
"אל תסתכל" אמרתי והוא גיחך ולא הסתכל עליי רק הלך להביא לי מגבת.
אהה אז שם זה היה...איזה מפגרת אני.

הסתכלתי על איפה שהוא הוציא משם מגבת.
הוא התקרב אליי עצם את עיניו וכיסה עם יד אחת את העיניים שלו , הוא עטף אותי במגבת ואז פקח את עיניו.

איזה פדיחווות!!!!זהו אני לא יהיה מסוגלת להסתכל עליו שוב.
ניראה לי הייתי אדומה כמו איזה עגבניה מרוב שהסמקתי.

"יפה לך אדום" אמר בשעשוע והתכוון לצאת.
גיחכתי. "חכה שאני יהיה במחזור ואז ניראה אם תגיד את זה" קראתי אחריו והוא גיחך ויצא.