chapter -37-

7.4K 319 59
                                    

יאאא..עוד שתי פרקים וסיימנו את הספר...!!!!

יצא פרק מעפן..כי זה כבר הסוף ואין למה לעשות עלילה חדשה.
אוהבת המוווןן❤😍😘.

***

ריילי:

אני לא מאמינה איך עבר לא הזמן,
עוד שבוע היום הגדול,היום בו אני כולי רק של אלכס..יום החתונה שלנו.

***

הגעתי הביתה מהעבודה שלי..כן אני עובדת עכשיו ..אם כמה שאני עדיין מעכלת את זה אני כרגע לומדת רופאה..משהו שתמיד רציתי לעסוק בו.

חזרתי הביתה אחרי יום ארוך ונישכבתי על הספה שוקעת בשינה כי אפילו לא היה לי כח לעלות למעלה.

**

חלום~

"ילדה מטומטמת את אשכרה חושבת שהוא בכלל רוצה אותך?את רק זיון בישבילו..את ראית איזה מפחיד הוא.. הוא עוד מכה אנשים..זה העבודה שלו ואת תקועה עם זה " אמר לי רוברט כשעמדנו בפארק שהיה סמוך לבית שלי ליפני שחייתי אצל אלכס.

"אם את חכמה מספיק כמו שגידלנו אותך,תיברחי..הרי את יודעת שבסופו של דבר את שוב,רק תתאכזבי ממנו" אמר לי ואז הרגשתי מישהו מנער אותי בעדינות.

~סוף חלום
***

"ריילי?ריילי!?" אלכס אמר מעיר אותי ומסתכל עליי במבט מודאג.
"את בסדר,מלאך?" שאל ברכות מלטף את פניי ניתרעתי קצת ואז אני הנהנתי.

"על מה חלמת?את ניראת מזיעה..וגם צעקת קצת" אמר והתיישב לידי ואני הנחתי את ראשי על כתפו כדי שירגע קצת.
"לא על משהו מיוחד" אמרתי.

"אני עייפה..אני הולכת לישון" הודעתי וקמתי.
"אם את רוצה לדבר אני במישרד למטה ואז אני עולה אלייך" הודיע וקם גם הוא.

***

נישכבתי במיטה וחשבתי על החלום שחלמתי והמילים שרוברט אמר לי בחלום חזרו שוב ושוב לראשי,

"תיברחי..הרי את יודעת שבסופו של דבר את שוב,רק תתאכזבי ממנו"

והוא כניראה יצדוק..מה אני בכלל חושבת לעצמי ..בחיים לא רציתי להתחתן..תמיד ידעתי שאני מפחדת מחתונה בגלל המריבות שראיתי בין וויקטוריה ורוברט.

המשכתי לחשוב ולחשוב..אני כבר לא יודעת מה לעשות, אולי אני בכלל לא מוכנה?למרות..למרות שאני כבר יודעת שאלכס היחיד בישבילי קשה לי לחשוב על חתונה..אני בקושי מטפלת בעצמי איך אני יקים מישפחה?!

אני מפחדת שאני יגדל הוא לא התייחס לילדים שלי יפה..ו-

אלכס ניכנס לחדר וקטע את מחשבותיי.

"יפה שלי את ניראת מוטרדת,תספרי לי מה קרה" אמר לאחר שפשט את בגדיו ונישאר רק עם בוקסר.

"אני-זה לא כזה משנה..אני חייבת להתקלח" אמרתי וניסיתי להתחמק למיקלחת אבל הוא תפס בידי משך אותי למיטה ,הושיב אותי עליו וליטף את שיערי.

הוא נישק את צווארי מאחור והסתכל על פניי ברצינות מחכה לתשובה.
"אין סודות בינינו,זוכרת?" אמר ואני הנהנתי.

"אני מרגישה מטומטמת" אמרתי וטמנתי את ראשי בידי.
"מה קרה נסיכה?" שאל ברכות כשראה שאני מתחילה לבכות.

"אני לא יודעת,אני..אני סתם קצת לחוצה מהחתונה" אמרתי והוא הנהן וחשב לכמה שניות.

"אני מבין, את..את לא חושבת שאת מוכנה?" שאל בפחד.

"אני יודעת שאני מוכנה!אני רוצה להתחתן איתך..ואני יודעת שאתה היחיד בישבילי..אבל לא יודעת החברות שלי ..וכל מי שאני מכירה..אפילו בת הדודה שלך אוסנת,אמרה

לי שלא הגיוני שלא תיבגוד בי..ו..ברור אני יודעת שזה בחיים לא יקרה ! ..אני פשוט תמיד פחדתי מחתונה כי ראיתי איך 'ההורים שלי' היו רבים ואיך הוא השתכר והיה מרביץ לה לפעמים ואני..

אני לא יודעת..אבל אל תחשוב לרגע שיש לי חרטות כי אני רוצה רק אותך!" אמרתי את הכל בבת אחת.

"אני מצטער אם לחצתי אלייך..ריילי את חייבת להבין שאני בחיים לא אבגוד בך,אני מיצטער ומיתחרט על העבר שלי אבל אני בחיים לא יוכל לשנות אותו..בעבר נישאר העבר.

ולגבי הדבר השני, את יודעת שבחיים לא הייתי מכה אותך או את הילדים שיהיו לנו" אמר ונשק לקודקודי.

"אתה לא הלחצת אותי,אני פשוט לחוצה..זה הכל" אמרתי והוא חיבק אותי עם מבט משועשע על פניו.
"אני רוצה שתספרי לי הכל, אפילו אם זה משהו עלי..את יכולה לדבר איתי ריילי" אמר ואני הנחתי את ראשי על חזו.

"אני אוהב אותך" אמר ואני חייכתי.
"גם אני אלכס" השבתי.
"טוב..מכיוון ששנינו מאד עייפים וצריכים להתקלח-" התחיל ואני כבר ידעתי לאן הוא חוטר וגילגלתי את עיני.

"בסדר בסדר,ניתקלח ביחד" אמרתי והוא חייך חיוך מנצח על פניו.
"את אמרת את זה לא אני" אמר ואני העלתי לו מכה בראש בצחוק.

התפשטנו מהר וניכנסנו יחד למיקלחת הקטנה.

הוא לקח כמות מכובדת של שמפו והחל לחפוף את שיערי ואז לסבן את גופי לא מפספס שום חלק..ואני מתכוונת שום חלק.

לאחר ששטפנו את עצמינו הוא יצא להביא לי מגבת ולאחר שעטף אותי הוא עטף גם את עצמו.

"לילה טוב ריילס" אמר.
"לילה טוב" עניתי.
"בלי חרטות" אמר ונישק את ראשי.
"בלי חרטות" אישרתי ושקעתי לשינה  עמוקה.

מחוייבת למר ביליונר -גמורWhere stories live. Discover now