chapter -32-

7.5K 369 69
                                    


אוקיי אז אני לא הולכת לירשום בערך עד יום חמישי כי יש לנו טיול של כמה ימים בבצפר..הקיצר הכנתי לכם פרק מהר כדי שיהיה לכם שאני לא אוכל לירשום..ניסיתי להכין פרק ארוך יותרר

אוהבת😙😍❤
xoxo s.
***

ריילי:

דפקתי בדלת ולאחר שתי דקות הדלת ניפתחה על ידי זוג צעיר בסביבות גיל השלושים.

"אממ..כאן במיקרה גרה מישפחת ליסט?" שאלתי אותם.
"הו חמודה הם ניפטרו לפני שלוש שנים" אמרה בעצב והדמעות כבר התחילו לעלות מעיניי.

"איך הם מתו?" העזתי לישאול.
"האישה מתאונה והבעל לא רצה ליחיות בילעדיה אז התאבד" אמרה בעצב.

"את..קרובה שלהם או משהו?" שאלה.
"אני הבת שלהם"  אמרתי בעצב.
"את..את ריילי?" שאלה המומה.
"כן..איך..איך את יודעת?" שאלתי.
"אני הדודה שלך" אמרה בהתרגשות וקפצה עליי.

"אני הייתי המישפחה היחידה שנישארה לאימך אז היא הורישה לי ולבעלי את הבית" אמרה.

"היא השאירה לך משהו למיקרה שתופיעי,היא אף פעם לא וויתרה על זה שתגיעי" אמרה בהתרגשות והכניסה אותי לביתה.

"מ..מה איתך ריילי?איך גילית על הורייך?" שאלה וסיפרתי לה את כל הסיפור עם אלכס ואבא שלי.

"וואווו" היא נשפה.
"אז עכשיו איפה את גרה?" שאלה.
"עם אלכס" עניתי.
"אבל הוא לא..כאילו את  לא חייבת להתחתן איתו יותר" אמרה.

"אבל אני באמת אוהבת אותו" אמרתי.
"ואת שמחה איתו?" שאלה ואני הנהנתי.
"הוא כמו גבר מהסרטים" אמרתי בחלומיות.
"הוא יודע שאת כאן?" שאלה.
"עוד לא..לא יצא לי לדבר איתו על זה" אמרתי לה והיא הנהנה.

אחרי שיחה ארוכה איתה היא הושיטה לי טבעת שאימי רצתה להביא לי..וסכום קטן של כסף..כי לא היה בידיה הרבה.

***

חזרתי הביתה אחרי שניפרדתי מדודה לוסי במלא נשיקות ואחרי שהבטחתי לה שאחזור לבקר מידי פעם.

הגעתי הביתה אחרי אלכס שהיה מעוצבן מישום מה אבל לא היה לי כח להתמודד עם הכריזות שלו אני פשוט אתן לו להירגע קצת.

ניכנסתי להיתקלח ושיצאתי הלכתי לאכול.
"מצאת עבודה?" אלכס שאל בקרות.
"אממ..האמת שלא" החלטתי עוד לא לספר לו ,אני עייפה מידי.
"אני לא רעבה אני הולכת לישון" אמרתי ונשקתי ללחי שלו.

"את לא אכלת כלום היום..שבי תוכלי" אמר בלי להרים את עיניו אליי.
"איך היה העבודה?" שאלתי.
"מה זה עיניינך?!" הרים מאט את קולו וניבהלתי.

"טוב שתירגע תבוא לדבר איתי" אמרתי ברוגע..אין לי כח להתחיל איתו ריב.
"מי אמר שאני לא רגוע" אמר בעצבים והחזיק בחוזקה את ידי שניסיתי ללכת.
"אלכס שחרר אתה מכאיב לי!" אמרתי בעצבים והוא שיחרר ואני רצתי לחדרי ולא לחדר שלנו.

מה לעזעזל עובר עליו?

לא הצלחתי לישון,אולי ביגלל המידע שאימי לא בחיים או ביגלל שמצאתי את הדודה המושלמת שלי או שאולי ביגלל אלכס.
התלבשתי לקחתי אוזניות ויצאתי לריצה.

שמעתי שירים עד ששמעתי שקיבלתי הודעה אז פתחתי את הטלפון וראיתי הודעה מאלכס.

My only love:איפה את אני לא נירדם?

אני: היית צריך לחשוב על זה ליפני שהוצאת את העצבים המזויינים שלך עלי.

My only love: אני מצטער ריילי ,תחזרי
איפה את?לבוא לאסוף אותך?

אני:  לא ,אני יחזור לבד,עוד כמה דקות בבית..רשמתי והתנתקתי.

חזרתי הביתה וראיתי את אלכס צופה בטלוויזיה כימעט נירדם.
הוא משך אותי לחיבוק ולשבת עליו.
"אני מצטער" אמר כשהנחית עליי מיליון נשיקות  ואני ציחקקתי.

"זה בסדר" עניתי והחזרתי לו נשיקה.
"אני עייפה בוא נעלה" אמרתי ועלינו למיטה אחריי שהחלפנו לפיגמה.

הוא הניח את ראשו עליי ושיחקתי לו בשיער.
"מה קרה?" שאלתי ברכות והוא כיסה את פניו בידיו.
"תספר לי,אני מספרת לך הכל" אמרתי לו ולרגע הרגשתי רע שהסתרתי ממנו לאן אני נוסעת.

"לא יודע אם את יודעת..אבל אמא שלי ניפטרה ליפני כמה שנים, היא ואחי" אמר ואני שתקתי כדי שיוכל להמשיך.

"אז היום זה היה היום פטירה שלהם..לא הלכתי לעבודה הלכתי לקבר שלהם" ענה.
"אני מיצטערת אלכס" אמרתי והוא התיישב.

"זה לא שאת עשית את זה" הוא אמר וגיחך.
שתקתי וחיבקתי אותו חזק לא ידעתי מה להגיד במיקרים  כאלו.
"אני אוהבת אותך" אמרתי לו כשראשו  טמון עמוק בחזי.

"ואני אותך" אמר בקול שבור.
"אני יודעת שזה קשה..אבל כל מה שאפשר לעשות זה לנסות ליזכור את הרגעים הטובים שלכם יחד וליחיות על אותם רגעים" אמרתי והוא חייך חיוך עצוב והנהנן.

"בואי נלך לישון" אמר ואני הנהנתי ונשקתי לראשו וכיסיתי את שנינו.

מחוייבת למר ביליונר -גמורWhere stories live. Discover now