chapter eleven:

3.5K 206 22
                                    

אוקיי אז הפרק הזה הוא יחסית ארוך לפרקים שאני עושה...ממש השתדלתי אז אני מקווה שתאוהבו❤..
וליפני זה קראתי סיפור מהמםםםםםםםםם
ממליצה ממש זה של
Love_stoey
קוראים לו but I'm already dead
הוא באמת מהמם לכו תיראו אותו בפרופיל שלה!!!

***

ריילי :

התעורתתי לאור מסנוור ובקושי פתחתי עינים..הסתכלתי לידי וראיתי שאלכס יושב לידי במיטה על כיסא רדום..ואני עם תחבושת על הצלעות ללא חולצה.

קמה זמן אני כבר פה ומה קרא לי?ניסיתי להיזכר ושניזכרתי העיניים שלי נמלאו דמעות. בכיתי בשקט ואלכס איכשהו ישר התעורר.

"ריילי את ערה?" הוא שאל בשמחה.
הוא היה ניראה כל כך שונה..העיניים שלו נהיו שחורות עם שקיות שינה מתחתן וגדלו לו זיפים קטנים כאלו של הבוקר. אפילו שהוא היה ניראה ככה איכשהו הוא היה כל כך מושך..כרגיל.

"את תמשיכי ליבהות בי עוד הרבה?" שאל בחיוך קטן עד שהבחין בזה שאני בוכה.
"ריילי איך את מרגישה?את בסדר?כואב לך משהו?" שאל בדאגה ובא ללטף את פניי אבל ניתרעתי.

"אני מיצטערת פשוט קשה לי ש-" התחלתי להגיד במבוכה.
"אה כן סליחה" אמר וניער את ראשו.
"אני מרגיש כל כך חסר תועלת..את רוצה לאכול?לשתות אוליי?" שאל ואני הנדתי את ראשי.

"ריילי..לא אכלת מאתמול את בטוחה..?" שאל בדאגה ואני הנהנתי מהר.
"אני לא רעבה" אמרתי בשקט.
"למה אתה לא בעבודה?" שאלתי והוא היה ניראה מופתע."את חושבת שאני ינטוש אותך בישביל עבודה?" שאל בגיחוך.

"זה לא שלא עשית את זה עד עכשיו" אמרתי.
"למה את מתנהגת אליי בקרות פיתאום?" שאל.

"כי אני כבר לבד פאקונג שבועיים! לא ראיתי אותך בכלל..אתה מתעורר מוקדם ליפני שאני בכלל ערה והולך לישון שאני כבר רדומה..אז מה הקטע ש-" עצרתי את עצמי.

"ש.. מה?" שאל.
"מה הקטע שבכלל יש לי בעל אם הוא לא איתי!" צרחתי וזזתי בעצבים מה שלא הייתי צריכה לעשות כי הצלעות שלי שרפו.

"היי את בסדר?" שאל לחוץ ואני הנהנתי.
הוא שתק , לא היה לו כלום להגיד כי הוא ידע שצדקתי..

"אני מצטער ריילי" אמר.
"אני לא רוצה שתרגישי ככה..אני מבטיח לנסות" אמר ואני הנהנתי.
"למה את לא ניראת לי שמחה?" שאל.
"כי לנסות אף פעם לא עובד אצלך" אמרתי.
"אוקיי.עזבי לנסות מעכשיו אני חוזר כל יום בשמונה בערב..ובקשר ללקום..אין לי משהו בדיוק שאני אוכל לעשות אני מיצטער ריילי" אמר ואני הנהנתי בהבנה.

"תודה אלכס" אמרתי והוא חייך.
"בישבילך הכל" אמר בחיוך ממיס.
"אתה כל כך קיטשי" אמרתי והוא חייך.
"אוי את מתה על זה..והאמת את עשית אותי כזה לפחות רק אלייך..עכשיו בחזרה לאוכל..מה להגיד למיילי להכין?" שאל.

"האמת ש..שהייתי רוצה להתקלח קודם" אמרתי וגירדתי בעורפי במבוכה. הוא הסתכל עליי לא מבין ואז גיחך.

"עם כל זה שאנחנו  ביחד מעל לשנה ואנחנו כבר אחריי החתונה וכל פעם שאני רק רואה אותך אנחנו שוכבים..את עדיין מתביישת לבקש ממני לקלח אותך?" שאל ואני הסמקתי.

"אוחחח אני מת על הפרצוף הביישן הזה" אמר ומחץ לי את הפרצוף ואז נשק לפי.
"איהה" אמרתי והוא הרים אותי למקלחת.

"היי אני עדיין יכולה ללכת לבד..פשוט קצת כואב לי ואני עייפה!" אמרתי מתעצבנת על זה שהרים אותי.

"ריילי..תיראי אני לא מדבר איתך כרגע על מה שקרא כי רק התעוררת ואני לא רוצה להעמיס עלייך וכל זה..אבל שיהיה לך ברור שאת הולכת לספר לי כל פרט ופרט ממה שקרה לך" אמר ברצינות ואני הנהנתי. ידעתי שזה יגיע מתי שהוא.

הוא הפשיט אותי מהר ונישאר הוא עצמו בבוקסר ואז חפף את שיערי בעדינות שלא ידעתי שנימצאת אצלו וניזהר על התחבושת הקטנה שהייתי עליי..ידעתי שהצלעות שלי שרפו אבל לא ידעתי עד כמה המצב גרוע וששברתי אותם.

לאחר שקילח אותי הלך להביא מגבת וכרך אותה בעדינות סביבי.

"איך את מרגישה נסיכה?" שאל כשאכלנו.
"בסדר" שיקרתי.
"את שקרנית גרועה..אני עוד יראה לבן זונה הזה מזה" ליד את הקטע האחרון.

"אלכס מה אתה מתכוון לעשות?" שאלתי.
"שום דבר שצריך להטריד אותך..תאכלי את האוכל שלך" אמר.

"אלכס!"
"אני שלחתי אנשים לימצוא אותו" אמר.
"אהה בישביל לשים אותו בכלא" אמרתי והוא גיחך.

"את כל כך תמימה..מי שהתקרב רק סנטימטר אלייך או שיעז איכשהו לגעת באישה שלי..כלא זה יהיה פרס בישבילו" אמר ואז קיבל שיחת טלפון.

"רגע אלכס אל תענה" התחננתי.
"אני מיצטער ריילי יכול ליהות שזה בקשר לבן זונה הזה..אני חייב אני יבוא לעלות אותך חזרה למיטה עוד חמש דקות" אמר ואני הנהנתי בעצבים.

"סליחה יפה שלי" אמר ונשק לי.

***

אלכס:

"בוס הצלחנו לאלתר אותו" אריק אחד האנשים שעובדים אצלי אמר.
"אתה לא תתפלא מי זה" אמר.
"אין לי זמן לזיוני שכל שלך..דבר כבר..מי זה?" שאלתי בעצבים.

"מי שחטף אותך ומי שהרג את אבא שלך..הוא מנסה ליפגוע בכל הקרובים אלייך אז הוא שלח מישהו לאנוס את ריילי..האויב הכי גדול שלנו -ג'ייקאב" אמר.

מחוייבת למר ביליונר -גמורWhere stories live. Discover now