chapter -8-

10.7K 455 43
                                    

ריילי:

לאחר שיצאתי מהמקלחת אלכס קרא לי לאכול ארוחת ערב.

ירדתי למטה והתחלתי בחיפושים לאחר חדר האוכל. אני לא מבינה למה צריך כל כך הרבה חדרים לשתי אנשים.

ניכנסתי לחדר אוכל והתיישבתי מול אלכס שהיה עסוק בטלפון שלו וברגע ניכנסתי הסתכל עם הפיג'מה הקצרה שלי.
זזתי באי נוחות.

"אני מצטערת,אני אמורה להתלבש מכובד בישביל הארוחת ערב או משהו?" שאלתי .
כמה שבא לי להרוג אותו כרגע הוא כל כך מעצבן אבל אני מנסה להתנהג כמה שיותר מנומס בישביל אבא שלי.

הוא הניד בראשו.
"אחרי שאנחנו מסיימים לאכול תחליפי את הפיג'מה הזאת" אמר בקרות.
אני לא מבינה אותו כל שנייה המצב רוח שלו משתנה ואני צריכה להתנהג אליו אחרת כל שניה.

"למה?" שאלתי בחוסר הבנה.
"כמה חברים באים אליי שלא יראו אותך עם הבגדים האלה" אמר.
"מה הבעיה הבגדים שלי?" אמרתי נישארת אדישה.

"הם חשופים מידי" אמר.
"אני במילא לא ירד למטה" אמרתי.
"אני גם לא אוכל לישון איתך ככה בלי לזיין אותך" אמר ואני עשיתי פרצוף נגעל ובדיוק הטלפון צילצל.

הסתכלתי עם המסך ליראות מי זה.
ליאו?

"לא עכשיו אין לי זמן לזה" עניתי לטלפון.
"מה אם מה נשמע ליאו איך היה היום שלך?" אמר.
גיחכתי.
"כאילו שזה ממש מעניין אותי" אמרתי.
"זונה קטנה חשבת שככה תיגמרי איתי?" צעק לטלפון ואלכס הרים את עיניו והביט בי.
"דיי, אני יחזור אלייך אחרי זה" אמרתי לו.
"למה?כי את עסוקה עם הבן זונה הזה שאבא שלך מכר אותך לו" אמר בזלזול.
הרגשתי את הדמעות בעניי.
"דיי" לחשתי לטלפון ושמעתי גיחוך מיצידו.
"אתה זה שהרסת את זה" אמרתי והוא בא להגיד משהו אך לא שמעתי כי הטלפון כבר נלקח מידי.

"תשמע לי טוב י'מזדיין אם אני אשמע מריילי שהתקשרת או רק התקרבת אליה הסוף שלך יגיע" אלכס אמר לטלפון וניתק.

"את בסדר?" שאל ופנה אליי.
הנהנתי חלש וניגבתי את הדמעות.
"את יודעת שאת יכולה לדבר איתי עם הכל" אמר וליטף את שערי ואני פשוט משכתי אותו לחיבוק ותוך שניה הוא החזיר לי חיבוק.

"לא נורא,גם כשאת בוכה את יפה" אמר וניגב את הדמעות שהיו בעניי ואני צחקתי.
"בואי תסיימי לאכול ואז תחליפי בגדים אני לא צריך שהחברים שלי יזילו עלייך ריר שיראו אותך" אמר והסמקתי.

התיישבתי וכשסיימתי לאכול עליתי למעלה ואלכס אחרי עלה.
"הם אמורים להגיע בכל רגע עכשיו את מוזמנת לרדת אם תירצי" אמר והנהנתי.
"אם את צריכה משהו תגידי לי" אמר והנהנתי.

"האמת היא שאני עייפה ניראה לי אני ילך לישון" אמרתי.
"בטוחה עוד מוקדם רק עשר" אמר ואני הנהנתי.
"לילה טוב ריילי" אמר ונשק לראשי.
אחרי שעזב את החדר חייכתי.

אני יודעת שכל מה שהוא עושה זה לשחק בי, לגרום לי לסמוך עליו שבכל פעם יתפוצץ לי בפרצוף ובגלל זה אין לי שום כוונה לבטוח בו.
כל שניה הוא משתנה פעם הוא קר ופעם הוא מתוק.

וככה נירדמתי במחשבות.
התעוררתי והסתכלתי בטלפון.
שתיים עשרה בלילה? ישנתי רק שעתיים ובגלל כל הרעש התעוררתי.

ירדתי למטה לבושה בפיג'מה שלי וראיתי שהוא ועוד ארבע בנים ועוד כמה בנות היו שם.
פיהקתי והלכתי לכיוון המטבח מרגישה אותם נועצים בגופי מבט ובוחנים אותו בלי בושה.

הלכתי למטבח וניסיתי להוציא מהארון למעלה כוס אבל לא הגעתי.
הרגשתי מישהו ניצמד אליי ממאחורה ומביא לי כוס.

"תודה" אמרתי והסתובבתי כשלעיניי נגלה אלכס במבט כועס.
"אמרתי לך לא לרדת עם הפיג'מה הזאת" אמר בקול קר. יופי חזרנו לאלכס המעצבן.

"שכחתי להחליף" אמרתי בכנות והוא גיחך.
"אז לא ירדת ככה בכוונה כדי להשוויץ ליד חברים שלי על הגוף שלך?" אמר בזילזול ואני הייתי בהלם.

"לא, ואתה יודע למה? כי לי לא כמוך אכפת מה חושבים עליי ואני לא זונה שירד ככה בכוונה אתם עשיתם רעש והערתם אותי!" אמרתי בעצבים וברחתי ללמעלה.

ניכנסתי למיטה שוב עוצמת את עיניי ומנסה להירדם אבל פיתאם מישהו פותח את הדלת.
"אלכס אני-" רק שזה לא היה אלכס.

חבר של אלכס התקרב אליי עם חיוך זומם.

מחוייבת למר ביליונר -גמורWhere stories live. Discover now