2:אביחי,הבכור במשפחה.

1.6K 108 30
                                    

אביחי:

בית בערב שישי זה אחד הדברים שאתה לומד להעריך במסגרת
הצבאית,האוכל של אימא פחות מובן מאליו,הברכה של אבא
לאחר הקידוש,והשיחות בין האחים,ערך המשפחה גדל יותר.

כילד ויחד עם החיים,ערך המשפחה קיבל אצלי משמעות אחרת.הייתי צמא למשפחה,למגע של אמא,לחיבוק של אבא
התגלגלתי לפנימיה מהר,בערך בגיל שלוש מצאתי את עצמי
במסגרת שאינה בית,מה שאני זוכר מהאנשים שילדו אותי זה
לא הרבה,כיסוי של אמונה,בתוך היה בעיקר הרס וחילול.

הוא כעס שהיא לא מצליחה להיכנס שוב להיריון,הוא היה מסתובב עם בקבוקים מזכוכית,שהיום אני יודע שזה אלכוהול,
וכשהם לא היו רבים,הם היו מסניפים יחד,או עושים מעשים שילד בן שלוש,לא אמור לראות.וכלפי חוץ היו שמורים

נקלטתי בפנימיה חרידית בגלל המשפחה המורחבת,וזה המזל שהיה לי אז,אחרת לא הייתי מכיר את המשפחה שלי.

אבא שלי שלו אני חייב את חיי,את אמא שלי שברגע שהגעתי לבית אמרה בלי סוף שאני הילד שלה מלידת הלב.
אוריאל,אחי הצעיר הוא האדם הכי קרוב אלי,אורחן היא מאור וכל אחיי,יש לי שבעה אחים,אין לי את הדם שלהם.
אבל הם זורמים לי בדם,ואנחנו אחים,תמיד נהיה אחים.

קבלתי הכל בבית הזה,מעולם לא חסכו ממני,ומעולם לא נתנו
לי להרגיש שונה מאחיי ,כל לידה ריגשה אותי מחדש,כל רגע
של משפחתיות,פיזית הצלחת שלי,במקום הקבוע שלי נמצאת תמיד גם אם אני,לא נמצא.יום הגיוס שלי,ולמרות שאף פעם לא הלכתי בקו הברור של האמונה המקפידה,לא וויתרו עלי או הרחיקו אותי.

כל שעוברות השנים,כל שאני מתבגר אני מבין שהכל קיבלתי כאן...אהבה,חום,חינוך,אמונה,קבלה והכלה.

בצעדים מהירים התקדמתי אל המרפסת החזקתי בידי כוס תה שהכנתי לאורחן,היא ישבה על הנדנדה בחצר הבית,עם מחברת.

בניגוד לאוריאל שהחליט לא ללמוד בשבת,כי זה אסור -הוא לא צדיק גדול,וזה לא לגמרי אסור.שמתחשק לו הוא מעקם את הדברים,אורחן כשלעצמה מתנהלת אחרת בחייה,ומעבר לעצם היותה גאון,היא חרשנית מהגהנום

פתחתי את דלת ההזזה מזכוכית,ויצאתי אל החצר,אורחן הרימה את ראשה מהמחברת והחזירה את ראשה שקלטה שזה רק אני

״בקשה,גברת״ הנחתי את התה על שולחן העגול שלא רחוק
מהנדנה,היא רק הינהנה ושקעה לתוך החמור שבידיה

״טוב בוא נראה מה לומדים באולפנה״חטפתי את המחברת
מידה והתיישבתי לצידה על הנדנדה ״אי אביחי,תחזיר את זה״

״אישיות ומשפחה״קראתי את הכותרת והחלפנו מבטים בעוד
אורחן הפכה לנבוכה,אבל אני לי עלה חיוך מהרעיון שעוד
שנתיים היא תסובב לי כאן עם כיסוי ראש וילד בבטן,אי מה?

בעולם שלנו.Where stories live. Discover now