בעולם שלנו.

דויד,פרק אחרון.

דויד גיא יוסף:

מוזיקת טראנס נשמעה ברחבי המועדון,אלו הימים האחרונים שלי בתור 'אזרח' עוד פחות משלושה ימים אני הופך להיות רכוש צה"ל,להיכנס לתוך המסגרת המחייבת הזו,להקשיב לאיזה מפקד מזדיין שהתגייס חצי שנה לפני ומרגיש שהוא מינימום מלך העולם,אבל האמת,אני עושה עם עצמי עבודה עצמית בלב-לא להתעצבן,לא לתת לצד השני את הכבוד הזה שהאגו שלי מושפל,שאני בתחתית הפירמידה הצבאית ורק טירון שעכשיו נכנס אל המערכת הזו.

לא אגיד אחרת,אני 'צהוב',אני רוצה לעבור את התהליך הזה מהיסוד שלו עד הסיום שלו.אני רוצה לקבל את האחריות הזו,אני רוצה להגן על המדינה שלי,אני רוצה להיות עם המדים ולהרגיש איזה גאווה מסוימת,הרבה זמן שאני לא משתייך למסגרת או להגדרה מסוימת,אני לא דתי,לא הייתי מגדיר את עצמי כחילוני והמילה דתל'ש מעלה בי בחילה ורצון להקיא.אבל עכשיו,אל המסגרת הסגורה הזו אני רוצה להתחייב,אני רוצה להיכנס עם כל החרא שאני יודע שסביר להניח שאספוג,אני באמת ובתמים רצון להרגיש חלק ממשהו שהוא גדול.

אני פותח את הטלפון שהודעה מלילך נכנסת ומשמיעה צליל שלא נשמע בגלל המוזיקה,הרטט מסיח את דעתי.אני קורא את ההודעה ויודע שהיא ככל הנראה לא תבוא למועדון.היא עובדת קשה,רצה ממקום למקום בכדי לפרנס את עצמה ועדין הלב שלי קצת נחמץ שאני מבין שהיא לא תבוא לכאן.

ידי מקלידות על האותיות במסך הטלפון שהכל טוב,שנתראה ככל הנראה בלילה. אני ניגש אל הבר,הברמן מסתכל עלי ואני מלמל שיביא מה שהוא רוצה. זה לא כל כך משנה,מרחוק אני מביט על החברים שלי שנהנים ואז הוא מניח לי על השולחן משקה לא כל כך ברור,אבל למען האמת זה לא משנה העיקר שאלכוהול בגוף.

"שלום שלום"קול נשמע מצידי,אני מסיט את ראשי לכיסא הבר שלידי,שני יושבת עם מכנס קצרצר וחולצה.לא ראיתי את שני המון זמן,למעשה אפילו מחקתי אותה מתא הזיכרון שלי,אז התחיל איתה משהו שעצר בגלל חוסר המחויבות שלה ובגלל ששנינו לא היינו באמת שם,בהתחלה קצת הייתי חושב עליה אבל שלילך נכנסה אל תוך חיי שני יצאה מחיי ומהראש שלי.

"היי שני"אני משיב,בולע את הרוק שבגרון כשאני שומע ומכיר את הקול המפלרטט,אותו אני מזהה גם אם מדובר בשני מילים בודדות "מה,כל כך מאכזב לראות אותי?"היא קורצת,לוגמת מהכוס שבידיה עם חיוך קטן

"סתם,לא ראיתי אותך המון זמן"אני שוב,בולע את הרוק בגרון שלי,לא יודע למה כל כך קשה לי פתאום,אין לי רגש אליה לילך קופצת לי לראש,ואני מפחד-מפחד לאכזב,מפחד לתת לתחושת המשיכה להשתלט עלי ולהוריד לטמיון את כל התקופה היפה שאני ולילך עוברים יחד

"כן..התחלתי עבודה חדשה,הייתי פה,הייתי שם"

"יפה"אני עונה ביובש,בתחושה שאני חייב לברוח מהמקום הזה,לפניי שהצד המיני שלי עולה שלב נוסף.פאק אמרתי לילך שאני לא אדם של מערכות יחסים,שאני נמשך ולא בטוח שיופיע בי רגשות וסימנים,עם לילך זה אכן קורה,אבל אני לא מצליח לבטל משיכה,אני לא יכול שהיא עם תוקעת את המבט הזה שלה.