בעולם שלנו.

32:סול,לב חלוק.

סול:

אני לא יודעת איך הגעתי לשם,איך היה לי את האומץ לדפוק לו על הדלת,לחשוב שברגע שהוא יראה אותי הוא יראה את הילדה הקטנה שהוא גידל,את הילדה הקטנה שכל ערב חכתה שהוא ישוב מהעובדה,אותה ילדה שנשאה עליו את עיניה בציפיה...

אבל יש פער,בין הרצונות שלנו,המחשבות שלנו,והתקוות שלנו
אבדתי כבר הרבה,ואני מנסה להשיב,אז חקרתי קצת בפייסבוק
הגעתי לתמונה של אבא,עם אישה שקצת יותר צעירה ממנו.

חקרתי קצת יותר והגעתי לעיר המגורים,חקרתי קצת לעומק ומצאתי את הכתובת המדויקת.ועכשיו אני נושאת את עיני לאדם שפעם היה קרוב,והיום הוא רחוק ושותקת לגמרי,בוחנת את הבית היפה שלנו שמלא צעצועים בצבע ורוד,לבת של בת זוגתו

״את רוצה לשתות?״הוא מציע,בקול רגיל ששובר את הדממה

״לא תודה״אני מסמנת בכף ידי,ובוחנת אותו,ירד קצת במשקל
והמפרצים קצת בולטים יותר,והמשקפיים הוא החליף מסגרת.

״אז מה את עושה פה?״הוא לוקח אחור כיסא עץ עם ריפוד מושב ומתיישב עליו,הוא קצת מתוח וזה ניכר על פניו ותנועות גופו,אני מרגישה ויודעת שהנוכחות שלי מוזרה לו,ולא יודעת אם זה כואב לי,או שבמקום מסויים בלב,שיערתי שזה יקרה

״בפעם האחרונה שבדקתי,אתה אבא שלי״המשפט יוצא מהפה,
אני בוהה בו לרגע מתמשך ומצפה לראות שמשהו מתרכך בו
אבל הבט שלו ממשיך להיות רציף ודומה,ללא שינוי,ללא רוך

״אנחנו לא בקשר תקופה״הוא מלמל ועיניו ריצדו בין הריצפה לבין עיני

״כן אני מבינה שמצאת תחליף״אני בוהה בחפצים והצעצועים הורודים שנמצאים מאחוריו,והחור מתעצם בתוך הלב שלי

״סול...״מלמל בקול משולב באנחה כבדה

״זו האמת״ירתי לפני שיספיק להוסיף משפט שינסה להסביר את ההתנהלות שלו מאז שהוא ואמא החליטו לפרק את החבילה

״זה מורכב״

״מה מורכב?לשמור על קשר עם הבנות שלך?לדאוג להם?״

״כלכלית,אמא שלך קיבלה כל מה שהיא בקשה עבורכן״

״מי מדבר על כלכלית?למי אכפת מהכסף?כסף לא מייעץ לי כסף לא מקשיב,כסף הוא לא אבא!יש לך אחריות אלינו והיא לא נעלמת אחרי הגירושין,ועצוב לי שאתה חושב שכסף ממלא את זה,אבל תן לי לבשר לך...כסף לא ממלא,הלב עדין כואב״

הנחתי את ידי על ליבי,ראיתי שמשהו זז מעט בעיניו אבל הוא שתק דמם בחן את הבית שלו מאחורי ואני קמתי ממקומי ראיתי
את עיניו עוקבות ״רגע סול״קולו נשמע,אבל לא יכולתי להישאר
קירות הבית לחצו עלי,הרגשתי שאני נלחמת,ועל מה?על קשר שאבא שלי לא רוצה איתנו?בשביל מה...