בעולם שלנו.

65:אורחן,סיוטים.

אורחן:

היא נקשה בדלת בעוד שבראשה מעכלת את כל הדרך שעברה בכדי להגיע למקום הזה,אל הבחורה הזו.היא הרגישה שהיא חלק מיחידה סודית שפותרת תעלומה רק שהיא האחת במקום יחידה של כמה אנשים.אבל לבסוף היא הצליחה,נראה שכך.

הדלת נפתחה ומולה עמדה הבחורה בעלת השיער השחור,היא הביטה בה ולא נדרשו לה יותר משתי שניות בכדי לזהות שהיא אחותו;אבישג,חיוך קטנטן עלה על שפתיה לאחר סריקה של שניות אחדות.

״הי אני אורחן״היא אמרה לאבישג שהיתה נראת די מופתעת נוכח הנוכחות של אורחן במפתן דלת ביתה ״אני אחו..ארוסה של אביחי״היא באה להגיד אחות,אבל אז נזכרת שזה לא נכון
במיוחד ושהיא לא יכולה להציג את עצמה יותר כאחותו.

״ארוסה?״אבישג הביטה בה בהלם,היה נדמה לאורחן שהיא כן יודעת מי היא גם ללא התוספת האחרונה.וכעת היא מופתעת לא רק מהנוכחות כאן אלא גם מהאירוסין שהיא הציפה כאן.

״אפשר להיכנס?לעשות סדר בדברים?״אורחן שאלה אבישג הינהנה ואיפשרה לה לחדור אל הממלכה הקטנה שלה.אורחן
סרקה בעיניה את הדירה שהיתה קטנה ממה שחשבה.בצד החלל היתה מיטה זוגית ולצידה שידה ממול מטבח ומשמאל ספת עור
וטלוויזיה,ומימין דלת כנראה שמובילה לחדר מקלחת ושירותים

״בואי שבי״אבישג כבר התיישבה וסרקה את אורחן שישבה לצידה על הספה מעור קצת רחוקה וגופה הוטה לצד אבישג. והאמת שהיא לא ידעה מאיפה להתחיל-לספר על המכתב שקרעה או בכלל לדבר על האירוסים?או להתחיל מהתחלה?

בנשימה ארוכה היא החלה לדבר,בהתחלה קצת מבולבלת אבל ככל שהיא זרקה מילים היא הרגישה הקלה מסויימת וקצת יותר מסודרת,פשוט סיפרה הכל.התנצלה גם על התנהלות המפגרת שלה בקריעת המכתב,על הפחד שאביחי יעלם מחייה ושאז לא באמת ידעה כיצד להציג את הקשר בניהם מול עצמה.

״את סולחת לי?״השתיקה נשמעה ואורחן לא הצליחה להתמודד עם חוסר הוודאות שריחף שם באוויר ובניהן,לא רצתה לפגוע
היא קרעה את המכתב מתוך פחד,חשש ולא מרוע

״כן...אמ׳ הכל בסדר״היא לא ידעה מה היא התגובה הזו של אבישג,מתמהמהת ולא ברורה,נשמעת אף מופתעת מהדברים.

״אם את כועסת,זה בסדר אני רק רוצה לדעת״היא נסתה להבין את אבישג אבל יכולת האינטואציה שלה לא עבדה במקרה כאן
זה היה נראה כיאלו אבישג דוחה כל תחושה שיש בגופה ומנסה להתמקד באיזשהי שאננות שלא באמת יושבת עליה נכון.

״אני בסדר,הכל בסדר״אבישג שבה ואמרה,לא היה חיוך שאימת את דבריה היא פשוט חזרה על המילה בסדר ואורחן לא ידעה אם היא לא רצויה כאן,אם אולי היא בעצם מפריעה לאבישג.

היה בבית גם תחושת של בדידות שכיאלו רחיפה,יחד עם עצב קטן ובעיקר סוג של צעקה של לבד.הסיפור של אבישג עניין את אורחן אבל היא לא הרגישה בנוח לחדור לאבישג לתוך ולעומק חייה במיוחד שהיא לא משתפת פעולה או יוצרת קשר חזרה.