בעולם שלנו.

6:אוריאל,הבטחה

אוריאל:

פתחתי את דלת הקרטון בישיבה,הסתכלתי על המיטה התחתונה.
ימין למיטות הקומותיים,מיטת קומתיים נוספת.

ליאור ישן על המיטה העליונה וקצב נשימותיו הצביעו על העובדה שהוא ישן מתחתיו ישן נועם עם ציפית הכרית של בוב הבנאי,ואחר שהתלונן ביום על חוסר האיזון שלו בבוקר שהוא לקח מהארון הבית את הציפית היחידה ויוצא בריצה אל האוטובוס שמגיע לישיבה.

התקרבתי אל המיטה והתיישבתי בכבדות.פתקית קטנטנה נפלה מלמעלה הרמתי אותה,קמתי, והנחתי בחזרה במדף של סתו שישן במיטה מעלי.

התעכבתמ לראות שהוא לא נוכח במיטתו,הוא מקפידן במצוות קם בבוקר בנץ להתפלל ובשביל זה הוא נכנס למיטה עם צאת הכוכבים.חזרתי להתיישב על מיטתי חלצתי את נעלי באנחה.

לא סבלתי את הימים האלו שהייתי נשאר לישון בישיבה
לא בגלל החבר׳ה אלא בגלל המיטה עצמה,שגרמה לי לכאבי גב
והעובדה שהתרגלתי לחיות בחדר לבד,בבית שיש לי כמעט הכל

הנחתי את ראשי על הכר,החזרתי את מבטי לקרטון גג המידה היחד מבין כל המיטות שלא היה כתוב עליו גרפיטי מפגר.
איימתי ביום הראשון,שמי שמתקרב לאזור שלי,למיטה שלי יחטוף ממני מכות,אני אלים שצריך,ואני רכושני לדברים.

נסיתי לעצום עיניי אבל הנוכחות הנעלמת של סתו הדאיגה אותי
מה יש לבחור הזה לחפש בשתים בלילה בישיבה?ועוד הוא,
׳הדוס' שלא יושב עם המעשנים והשותים,לא יוצא לסיבוב ליד הבית הספר של הבנות.

או שהוא בבת כנסת,או שמישהו ירה בו או סימם אותו.

חזרתי למצב ישיבה,והסתכלתי על הדלת קיוויתי לראות אותו חוזר,מחשבה דפוקה גרמה לי להאמין שאם אסתכל על הדלת היא תפתח והוא ישוב לתוך החדר.זה לא קרה וכך חלפו חמש דקות ״ברנר״קולו של ליאור נשמע,חצי ישן,חצי ער העברתי את מבטי אליו שהוא קפץ מהמיטת קומתיים אל הריצפה הקרה

״נידודי שינה?״הוא שילב את ידו ובהה בנועם בהרמת גבה ״ראית את סתו?״לחשתי הוא כיווץ את גבותיו והביט על המיטה הריקה של הבחור שחלק איתו חדר ״וואלה הזוי״עיניו ריצדו ממקום למקום,והוא הביט חזרה אלי לאחר כמה שניות של שקט
״אלך לבדוק את זה״לחשתי,ליאור הינהנן והתקדם לשירותים בעוד שאני התקדמתי אל דלת היציאה מהחדר.

פתחתי את הדלת ורוח קרירה נשבה בחוץ,ביתר החדרים האור היה כבוי בהיתי בהבניין המגורים של החטיבה אל החדר
של אח של סתו,אבל גם שם האור היה כבוי,ולא היה נדמה לי שסתו יגיע אליו וישב בחושך.התחלתי להתקדם ולא ידעתי לאין
או איפה אני אמור
לחפש את הבחור?בבית כנסת?בספסלים?בפינת הבעייתיים?

התקדמתי בעקבות ריח הסיגריות,או שהריח היה במוחי כי ידעתי איפה החבר׳ה האלה יושבים.עד כיתה י׳ חלקתי איתם את המקום,הייתי המוביל של העדר,לא ברור לי מה קרה בגיל הזה שפתאום משהו הסתובב בראש שלי,ונדדתי משם,מותיר לאליעד את תפקידי,והופך להיות של כולם,חבר של כולם,התקרבתי לליאור כי הרגשתי שהוא סוג של כמוני,עם עמוד שידרה ונמנע להתבלגן עם כולם,והיתר היו חברים כללים
נדדתי בין חבורה לחבורה,בתחושה כולם אהבו אותי,כבדו אותי.