Hate is close to love

פרק 6

"וואו תרגיעי את ההתלהבות..." שיי אמרה בצניות כשהרכנתי את ראשי לרצפה וראשי היה מפוצץ במחשבות... "סליחה פשוט לא ציפיתי שזה מה שתגידי..." אמרתי מחייכת והיא חייכה אליי חזרה "אוף רוני מה אני עושה עכשיו?" היא אמרה והסתכלתי עליה ממשיכה לחייך לעברה חיוך מזוייף שאני בטוחה שהיא שמה לב אליו ופשוט לא התעניינה בזה... "לא יודעת..." עניתי מסתכלת על קירות הבית... "נו אבל רוני ראיתי אתכם מדברים כבר כמה פעמים... בוודאות את יודעת עליו משהו שאני לא!" היא אמרה והייתה נראית כאילו שהיא מחכה לתשובה... "נו רוני!" היא אמרה מתעקשת "אמרתי לך שאני לא יודעת נכון?!" אמרתי מרימה מעט את קולי והיא גילגלה את עניה "טוב הבנתי לא צריך לצעוק..." היא אמרה וקמתי למטבח "קפה?" אמרתי והיא הנהנה "כמה סוכר?" אמרתי והיא צחקה "את כבר יודעת כמה" היא אמרה ושמתי שלוש כפיות סוכר.. וכן אני רצינית ככה שיי שותה את הקפה שלה... ובתה זה יותר גרוע תה היא שותה עם 5 כפיות... חזרתי לסלון עם הכוסות בידיי "דיי רוני נו תתנהגי כמו חברה טובה!" היא אמרה וחייכה אליי בהתלהבות.. "מה את רוצה לדעת?" היתייאשתי... "איך קוראים להורים שלו איך קוראים לאחים שלו והכי הכי הכי חשוב! מה הצבע האהוב עליו!" היא אמרה והנהנתי "לאבא שלו קוראים אבי ולאמא שלו דנה אין לו אחים ואני כמעט בטוחה שהצבע האהוב עליו הוא שחור כמו הצבע של הרכב שלו..." אמרתי והיא צחקה בהתלהבות "אחח אני מתה עלייך!" היא אמרה מנשקת את הלחי שלי רצה בהתלהבות לחדר שלי "קדימה אני צריכה בגדיי בית ספר שחורים ואין מישהי שאני מכירה שיש לה יותר דברים שחורים בארון מאשר לך!" היא אמרה פותחת את הארון שלי מתחילה לחפש עד שמצאה חולצה שחורה ומיד אחר כך הוציאה מהארון גינס שחור עם קרעים בברך ולא לשכוח את הנעליים השחורות והג'קט עור השחור שהיא לקחה "נו איך?" היא אמרה והסתובבה אליי מסדרת מעט את החולצה "שחור.." מלמלתי נשכבת על המטה "אוליי מחר תדברי איתו עליי קצת?" היא אמרה והתיישבה לידי "אנחנו לא מדברים כמעט" אמרתי והיא גילגלה את עניה צוחקת "טוב תבטיחי לי שלפחות תנסי" היא אמרה והנהנתי "נו!" היא צעקה "מה?!" צעקתי עליה חזרה "תבטיחי כבר" היא אמרה ממשיכה להתעקש "מבטיחה" לא יכולתי יותר לשבת שם ולשמוע את כול הדיבורים על איך היא אוהבת אותו ועל כמה הוא מדהים אז פשוט הלכתי לישון...
איך היא בכלל היתאהבה בו? הם לא מכירים! הם מעולם לא דיברו! כניראה ששיי היא מהבחורות שמספיק להן פרצוף יפה... אני הרגע אמרתי שיש לאיידן פרצוף יפה? מה יש לי?!
**8:00**
"לא!!" שמעתי את שיי צועקת והתעוררתי "מה קרה?" אמרתי קמה מהמטה מתקדמת למקלחת בריצה "אנחנו נאחר!" היא אמרה ויצאתי חזרה לחדר עם המברשת שיינים בפה "תתלבשי!" אמרתי בקול מתארגנת הכי מהר שיכולתי "אנחנו לא נספיק לעלות על האוטובוס!" היא אמרה ולקחנו את התיקים רצות לתחנה רואות את האוטובוס עובר לנו מול העיניים "עוד לא התרגלת סוויטהרט?" שמעתי קול מאחורי והסתובבתי רואה את איידן בתוך הרכב שלו "לקח לך המון זמן לצאת שלא נאחר בגללך" הוא אמר וראיתי את החיוך שהתפרס על הפנים של שיי "אני יושבת מקדימה" שיי אמרה לי באוזן והתקדמנו לאוטו "רוני את לא רוצה לשבת מקדימ-" הוא קטע את עצמו כששיי נכנסה "היי אני שיי" היא אמרה מחייכת חיוך גדול לעברו "ואני-" היא קטעה אותו "איידן ג'ונס כן אני יודעת..." היא אמרה והוא הסתכל עליי דרך המראה בפרצוף שואל אך הרכנתי את ראשי אחריי עשר דקות היינו בבית ספר "תודה אני חייבת לך..." אמרתי יוצאת מהאוטו "את חייבת לי כבר על כמה דברים..." הוא אמר קורץ לעברי וגיחחתי מעט אך מיד אחר כך החזרתי את מבטי לרצפה "הכול בסדר?" הוא אמר נוגע בכתף שלי באכפתיות שכזו "טוב אנחנו צריכות לזוז" שיי אמרה נכנסת בינינו והסתכלה עלי במבט עצבני "יש לכן עוד עשרים דקות עד השיעור" הוא אמר מגחך לעצמו "כן אבל אנחנו צריכות לעבור בלוקר... נכון רוני!?" היא הסתכלה עליי בפרצוף מלחיץ "ביי איידן" אמרתי הולכת והיא הלכה אחריי "רוני!!" היא אמרה עם חיוך על הפנים "מה?" אמרתי נכנסת למבנה "הוא דיבר איתי! את חושבת שהוא בעיניין שלי? וואי נראה לי שכן... ראיתי איך הוא הסתכל עליי" היא אמרה מעיפה את שערה אחורה יואו שיי יכולה להיות היצור הכי מעצבן בעולם כשהיא רוצה "טוב אני זזה תדברי איתי בהפסקה" היא אמרה הולכת לכיוון הכיתה שלה איזה מזל שיש עכשיו מתמטיקה! לפחות בשיעור אני לא אצטרך לשמוע את כול הדיבורים על 'היופי המושלם של איידן' "מישהי פה קמה על צד שמאל" דילן בא מולי וסגרתי את הלוקר נשענת עליו "תגיד סתם שאלה..." אמרתי והוא הנהן עם פרצוף מסוקרן "אם היית שומע שחבר הכי טוב שלך דלוק על בחורה שאתה חושב עליה כבר כמה זמן מה היית עושה?" אמרתי והוא הסתכל עליי בפרצוף של 'מאיפה הבאת את השאלה המטומטמת הזו' "טוב לא חשוב אני אלך לשיעור..." אמרתי באה ללכת והוא תפס בכתף שלי "אני חושב שהייתי מדבר איתו זה לא מכבד אבל מצד שני אם לא אמרתי לו על זה לפניי אז זה דיי בעיה שלי... למה מה קרה על מי שיי נדלקה?" הוא שאל וצחקתי "מה? לא! סתם שאלתי" אמרתי ופתאום איידן עבר מולנו וחייך אלי "הבנתי..." הוא אמר מתחיל ללכת בעצבים "מה? לא!!" אמרתי הולכת אחריו "רוני הבטחת לי משהו! ותגידי איך קרה שבמקרא הספקת להגיע היום?" הוא אמר ונעמד מולי עצבני "הוא חיכה לי בתחנה אבל זה לא מה שחשוב! אני שונאת אותו!" אמרתי בקול "טוב לדעת את זה!" פאק! שיט! נו! איידן הופיע מאחורי ושמע את זה ושנייה אחר כך עבר אותי במסדרון לא לפני שהכתף שלו נתקעה בשלי "טוב לכי אחריו..." דילן אמר מתחיל ללכת "למה שאני יעשה את זה?" אמרתי עם פרצוף צוחק "פשוט לכי..." הפרצוף שלו היה דיי רציני הוא באמת התכוון לזה... בקיצור מפה לשם מצאתי את עצמי רודפת אחריי איידן בכול בית ספר! וכמובן שבסוף לא מצאתי אותו ואיחרתי לשיעור!