Hate is close to love

פרק 26

״תפתחי לי!״ שמתי על עצמי מגבת ויצאתי לחדר שלי ״תפתחי לי...״ היא חזרה על עצמה ״החדר של אח שלי זה החדר שקרוב יותר למדרגות!״ אמרתי והיא המשיכה לדפוק ״בבקשה תפתחי לי שניה..״ היא מלמלה בשקט ״שיי תעופי לי מהחדר!״ צרחתי... והיא השתתקה... לבשתי מכנס פיג׳מה קצר בצבע בורדו גופיה שחורה ואת הג׳קט של איידן שהגיע לי עד אמצע הברכיים והסתיר לגמריי את המכנס שלי... התיישבתי על המיטה בחדר שלי מסתכלת קצת בתמונות בטלפון שלי עד שהגעתי לתמונה של הציור שלו... הסתכלתי עליו דרך מסך הטלפון שלי... התעמקתי בכל פרט... אני לא מאמינה שאיידן באמת קיעקע על עצמו... למרות שהקעקוע היה מהמם!! ״תפתחי לי...״ הקול היה יותר עדין וזה לא היה שיי... פתחתי את הדלת רואה את דילן עומד מולי כשראשו מושפל... נכנסתי לחדר משאירה את הדלת פתוחה מה שפורש אצלו כרשות להיכנס... התיישבתי על השולחן שמול המחשב שלי והוא התיישב על המיטה... ״הג׳קט הזה של איידן?״ הוא שאל ולמרות שלא הסתכלתי עליו שמעתי בקול שלו כמה שהוא מופתע ״אממ!״ אמהמתי לתשובה בטון מתחכם והוא הנהן ״מה הקשר בניכם?״ הוא אמר כאילו שהוא לא זה שדחף אותי כל הזמן להיות בסביבתו של איידן... מה קרה? פתאום הוא מתחרט? וואו... עכשיו שאני חושבת על זה באמת עשיתי בדיוק מה שדילן רצה שאעשה ולמרות זאת הוא לא מרוצה! ״מה הקשר בניך ובין שיי?״ עניתי מתחכמת ״רוני תקשיבי אני ושיי...-״ קטעתי אותו ״זה לא מעניין אותי! תהיו מה שתרצו! תגידו מה שתגידו אבל תתרחקו ממני! באמת! פשוט תתרחקו ממני! תחסכו ממני את ההסברים המיותרים שלכם... אין לי שום צורך בהלם!״ אמרתי בכעס והוא הנהן ״ועכשיו אם אכפת לך אני עייפה אני רוצה ללכת לישון!״ אמרתי והוא הנהן קם יוצא מהחדר שלי... לא נותר לו יותר מה להגיד... אני לא מתכוונת להרוס לאחי את ה״זוגיות״ עם החברה הכי טובה לשעבר שלי אבל אני בטח לא הולכת לשמוח ולפרגן להם... הערב הזה היה מוזר בדיוק כמו זה שהיה לפניו וזה שלפניו וזה שלפניו... הארוחות ערב המשפחתיות הפסיקו להתקיים... כל אחד בבית הזה חיי את חיו ודואג להם בלבד... באיזשהו מקום זה חופש... אני יודעת שיש הרבה שהיו רוצים את זה אבל אני לא מבניהם... אני רוצה את המשפחה שלי בחזרה! כרגע זה מרגיש לי כמו דירת שותפים שבה השותפים לא מסתדרים ביחד...
**7:00**
קמתי בבוקר ורק רציתי להגיע כבר לבית ספר ולצאת מהבית... התלבשתי בזריזות יורדת למטה... ״בוקר טוב...״ אמרתי סופגת התעלמות מכול שלושת היושבים בסלון... אבא שלי התעסק בעיתון שלו אח שלי התכתב בטלפון שלו ואמא שלי הכינה קפה מערבבת אותו בתוך כוס זכוכית עם כפית מברזל מפיקה רעש חזק מהתנועות האגרסיביות שלה... התנשפתי הולכת למקרר שולפת ממנו בקבוק מים קרים מתקדמת ליציאה מהדלת ״או... היי...״ ברצינות? רק היא הייתה חסרה לבוקר ה״נהדר״ שלי... ״הוא בפנים תעזבי אותי!״ אמרתי בטון קר יוצאת החוצה... זה היה לי ברור ששיי באה לפה כדיי שדילן יסע אותה לבית ספר... הלכתי לכיוון תחנת האוטובוס והבנתי שאני רוצה ללכת ברגל קצת... הליכה ארוכה אבל יצאתי מוקדם ואני חושבת שזה ירגיע אותי... התחלתי ללכת לכיוון הבית ספר עוברת על התמונות באינסטגרם שלי... מדהים אותי איך החיים של כולם נראים כל כך מושלמים שם... גלגלתי את עיניי מוציאה מהתיק שלי אוזניות לבנות חיברתי אותן לטלפון והפעלתי את המוסיקה בווליום גבוה מתעלמת מרעשים מסביבי נכנסתי לבית ספר כשפתאום הרגשתי מישהו מושך את אחת האוזניות ״היי!״ קראתי בקול רואה את איידן לידי מקשיב למוזיקה ״לא חשבתי שרוני לודג׳ היא אחת כזו ששומעת מוסיקה קצבית ששוברת את האוזניים!״ הוא דיבר על הווליום... ״בבקרים כאלה כן!״ עניתי מפסיקה את המוסיקה ״מה כבר קרה?״ הוא אמר כשהתקדמתי ללוקר שלי והוא אחריי ״הרבה...״ אמרתי פותחת את הלוקר והוא נשען לצידי... לרגע הסתכלתי סביבי זה מדהים כמה עיניים הבן אדם הזה מושך וזה לא אכפת לו! אני לא חושבת שהיה מישהו אחד במסדרון שלא שם לב אליו ״את בסדר?״ הוא אמר והנהנתי ״בטוחה?״ הוא אמר והנהנתי פעם נוספת מעדיפה שלא להיכנס לזה ״וכדי שתתחילי להיזהר עם הבקבוקים שלך... התיק שלך רטוב!״ הוא אמר והורדתי את התיק מגלה שכולו רטוב ״בהצלחה סוויטהרט!״ הוא אמר מתחיל ללכת משם צוחק ״איידן!״ אמרתי בקול צוחקת לוקחת את התיק איתי לשירותים מרוקנת אותו מהספרים מנסה לייבש אותו בסופו של דבר שמתי את התיק הרטוב על גבי מקווה שלא ירטיב את בגדיי ואת כל הספרים לקחתי ביד לכיוון הכיתה (זה היה כבד!) ״שיט!״ אמרתי כשחבילת הספרים נפלה מידי ״תני לי אני יעזור...״ שמעתי קול גברי מעליי ופתאום הוא התקופף והתחיל לעזור לי להרים את הדברים ״דרק?!״ אמרתי המומה והוא הנהן ״היי רוני...״ הוא מלמל ולפתע החיוך ירד מפניי ״איך אתה יכול לבוא אליי כאילו כלום אחריי שככה הברזת לי בלי לומר מילה...״ אמרתי כועסת נעמדת ״אני לא רציתי באמת שלא...״ גלגלתי את עיני ״כן בטח! בטח אמרת לחברים שלך שאתה תזמין את הילדה בלי הנסיון ותשבור לה את הלב או משהו כזה לא?״ אמרתי בכעס מגלגלת את עיני ואני לא מאמינה שהודתי שאני חסרת נסיון בבנים... מזל שאיידן לא שמע! ״מה? לא!!״ הוא אמר מגחך כאילו סיפרתי בדיחה עכשיו... ״אז? תן לי סיבה אחת אמיתית למה הברזת לי ככה!! אם התחרטת אז היית יכול פשוט להגיד לי שלא תבוא וזהו!״ אמרתי והוא הניד בראשו ״לא יכולתי לבוא בגלל ש...״ הוא התחיל להגיד והבטתי בו בכעס ״בגלל שמה?!״ האצתי בו מביטה בו בכעס ״בגלל שאיידן איים עליי!״ מה?!!