Hate is close to love

פרק 8

הגענו למכון איגרוף והאמת זה ממש לא מה שציפינו לו... סתם איזה מבנה קטן עם כמה ילדים "את עדיין חושבת שזה הבילוי המושלם?" ליזה אמרה בזילזול וצחקתי "את רוני?" שמעתי קול מאחוריי והסתובבתי רואה איזה ילד עם קעקוע מוזר על היד "כ..ן" אמרתי בבלבול "וזו מי?" הוא שאל והסתכלתי על ליזה שהתחילה להיות מרוצה מהסיטואציה "היא איתי" אמרתי והוא הנהן "בואו איתי" הוא אמר מתחיל ללכת לחלק האחורי של הבניין "זה הן" הוא אמר לאיזה חבורת ילדים שנשענו על הקיר שם וגם להם היה את הקעקוע הזה... "את רוני?" מישהו מאיים התקדם לעברי הנהנתי ותוך שנייה מצאתי את עצמי עם שק שחור על הראש כשמושכים אותי מהידיים... יכולתי להרגיש שאני יורדת לאן שהוא אבל אין לי מושג לאן "תהנו!" השק ירד לי מהראש והסתובבתי אבל הבחור ההוא לא היה שם "אומייגד!" שמעתי את ליזה ורצתי אליה "תיראי!" היא אמרה מצביעה על הזירה הענקית שהייתה שם "כן זה ללא ספק המקום!" אמרתי כשפתאום יד נגעה בכתף שלי "מה אתן עושות פה?!" שיי הופיעה מאחוריי והחיוך ירד מפניי "איידן הזמין את רוני אישית" היא אמרה ושיי הייתה נראית עצבנית והרכנתי את ראשי "זה לא מקום שמתאים לכן בנות!" היא אמרה הולכת אבל לא לפניי שהכתף שלה פגעה בשלי! "כולם לתפוס מקומות הקרב עומד להתחיל!" מישהו התחיל לצעוק ובלי להבין בזה יותר מדיי התקדמנו ליד הזירה לא ממש הקשבנו לדיבורים אבל תוך שתיי שניות שמנו לב שאיידן עומד על הזירה... בלי חולצה במכנס כחול וכפפות שחורות ומולו היה מישהו שבוא נגיד ככה אף אחד לא רוצה להתעסק איתו... הוא היה גבוה ושרירי והוא היה לבוש במכנס אדום וכפפות צהובות "זה הסוף שלך!" יכולתי לשמוע את הזעם שבוא הוא דיבר אל איידן ואני מודה פחדתי רצח... הקרב התחיל ותוך כמה דקות הבנתי כבר שזה לא איגרוף חוקי כול כך... הזירה התחילה להתמלא בדם ונלחצתי בעיקר כשרוב הדם יצא מאיידן "אני לא רוצה לראות את זה!" אמרתי מרכינה את ראשי אבל שמתי לב שליזה ממש מתעניינת "זה הסוף שלי אה?" התחלתי לשמוע צרחות וכפיים והרמתי את הראש מתנשפת בהקלה כשראיתי שאיידן ניצח את הסיבוב הראשון... ניצח אבל כמעט איבד את האף והשפה התחתונה... נראה לי לפחות שמשם הדם יצא... "אוקיי אפשר להבין למה לא סיפרת לי את המידע המאוד חשוב הזה על חבר שלך?" ליזה הוציאה אותי מהבהיה בזירה "אוקיי דבר ראשון הוא לא חבר שלי-" היא קטעה אותי "כן בטח..." היא לחשה וגילגלתי את עיניי מתעלמת "ודבר שני לא ידעתי שהוא עושה את זה!" אמרתי ופתאום ראיתי את הפרצוף של ליזה נהיה אדום ועצבני והיא פשוט בהתה במשהו... "מה יש לך?" אמרתי מסתכלת רואה בדיוק את מה שליזה ראתה... "פתאטית!" היא אמרה מגלגלת את עיניה עצבנית... היא פשוט ישבה ובהתה בשיי מנקה את הדם של איידן ליד הזירה "טוב את יכולה להיות רגועה..." אחריי שתיי דקות בהיה ליזה אמרה לי את המשפט הלא ברור הזה... "להיות רגועה בקשר למה?" אמרתי והיא הסתכלה עליי בפרצוף כאילו שמה שהיא חושבת עליו הוא ברור מאליו... "נו מה? דברי!" אמרתי צוחקת והיא גלגלה את עניה צוחקת "הוא לגמרי בקטע שלך!" היא אמרה וצחקתי "כן בטח... איידן בקטע שלי..." אמרתי ממשיכה לצחוק ועוד שנייה נחנקתי "במקום לצחוק ככה תסתכלי איך הוא בוהה בך כבר שעה!" היא אמרה והרגעתי את הצחוק קצת מסתכלת רואה שהוא באמת מסתכל עליי אבל הבעיה זה שיצרתי קשר עין מה שגרם לו לחייך אליי "הוא לגמרי חייך אליך הרגע!" ליזה אמרה בהתלהבות והסתכלתי עליה בפרצוף שאומר 'סתמי תפה ותפסיקי לצרוח כי הוא עומד פקינג 5 מטר ממך!' "ליזה אני לא יודעת מה את מדמיינת אבל גם אם הוא מסתכל עלי בזה הרגע עומדת לידו שיי שמלטפת לו את הפנים עם מגבת רטובה" אמרתי מגלגלת את עיני "אוו איזה חמודה... את מקנאה בשיי!" היא אמרה וצחקתי "אני? מקנאה? ממש ממש לא!" אמרתי והיא גלגלה את עניה "אחותי במקום להסתכל על שיי תסתכלי שניי סנטימטר לידה על מי שבוהה בך!" היא אמרה והפסקתי לצחוק "הוא ממש לא בוה-" קטעתי את עצמי כששוב נוצר בנינו קשר עין "הוא לגמרי בוהה בך!" היא אמרה מחייכת חיוך מעצבן של 'אמרתי לך' "אעע הוא לגמרי בא לכיוון שלך!" קפאתי... לא מזה שהיא צעקה את זה אלה מזה שזה נכון! הוא באמת מתקדם לכיוון שלי! "ליזה הצילו! מה להגיד!?" אני לא יודעת ממה הייתי יותר בלחץ.. מזה שלא ידעתי מה להגיד או מזה שבהיתי בו ונתקענו עם הקשר עין המביך הזה "תתחילי מהיי" היא אמרה צוחקת הולכת "ליזה לאן את הולכ-" לחשתי לה אבל מיד קטעתי את עצמי כשהוא פשוט עמד מולי! הוא פשוט עמד שם איזה שתיי דקות... "אהה היי!" התעוררתי מהבהיה המוזרה והמביכה הזו "היי... אז באת בסוף" הוא אמר והנהנתי "כן... לא ידעתי אבל שאתה מתאגרף..." אמרתי והוא גיחך מתיישב לידי בכיסא של ליזה "כן לא הרבה יודעים..." הוא אמר והסתכלתי על פניו שהיו מלאות בפצעים "ואיך אתה מסביר את הצלקות?" אמרתי והוא נשען קדימה מסתכל עליי "אף אחד לא שואל ואם כן אז אני לא עונה..." הוא אמר והתרומם חזרה והסתכלתי על פניו "זה כואב?" אמרתי שמה את ידי על אחד הפצעים בסנטר שלו והוא נרתע אחורה בפרצוף שראו שכואב לו "סליחה! סליחה! לא התכוונתי להכאיב-" הוא קטע אותי "מאיפה נפלת עליי סוויטהרט...?" הוא אמר מחייך וחייכתי מובכת "אני צריך לזוז..." הוא אמר כשהשופט עלה לזירה "אני אראה אותך אחר כך" הוא אמר נעמד ותפסתי את ידו "תנצח אהה..." אמרתי והוא חייך "אני לא מכיר עוד אפשרויות..." הוא אמר וחייכתי.... "כן אני יודעת..." לחשתי לעצמי אחריי שהוא הלך "אוקיי... מה זה היה?" ליזה מופיעה מולי "נכון שזה היה מדהי-" קטעתי את עצמי כשראיתי את הפרצוף העצבני שלה והבנתי שהיא לא דיברה עליי ועל איידן... "איזה מישהו בכניסה לשירותים הרגע נגע לי בתחת! חצוף!" אוי אני מתה עליה! "אוי ליזה את בן אדם הזוי!" אמרתי מתחילה לצחוק "מה?" היא אמרה מתיישבת לידי וצחקתי "טוב שקט הגיעה הזמן לראות את חבר שלך חוטף מכות! שוב!" היא אמרה וצחקתי "הוא ל-" היא קטעה אותי "כן הוא כן!" היא אמרה והשופט התחיל לצעוק ברמקולים... אני חייבת להודות... הלב שלי היה על 200....