Hate is close to love

פרק 5

התחלתי ללכת יותר מהר מסתכלת אחורה רואה שהוא כבר לא מאחוריי...
"את הרגע יצאת מהרכב של איידן ג'ונס?" אחי מגיע לפניי תופס את ידי בחוזקה ומתחיל למשוך אותי "דילן דיי!! דילן אתה מכאיב לי!" צעקתי עליו מנסה להזיז את ידו ללא הצלחה "תעזוב..." שמעתי קול גברי מסובבת את ראשי פוגשת בפניו של איידן "אז ככה זה מעכשיו? תיזרקי את המשפחה שלך בשביל הזבל הזה?!" דילן צועק בקול עצבני אך גם פגוע... "דילן אתה יודע שזה לא ככה!" נישיתי לדבר אך הוא קטע אותי "תירגעי אחות אני לא יציק לך יותר!!" הוא אמר מסובב את גבו ומתחיל ללכת "רגע דילן!" צעקתי אך הוא התעלם ממשיך ללכת "עזבי.. תתני לו להירגע.." איידן דיבר בטון מתחשב שם את ידו על כתפי "מה אכפת לך בכלל?" אמרתי דוחפת אותו ממני רצה לעבר דילן שפשוט סילק אותי משם. אני לא מאמינה שלא הצלחתי לעבור יום אחד בלי שיי... התקדמתי במסדרון לעבר מעבדת כמיה פוגשת בפניו של ניק מהכיתה המקבילה "אז השמועה נכונה?" הוא מתחיל לדבר ולהתקדם איתי במסדרון "איזה שמועה?" אמרתי מחייכת לעברו "שאת ואיידן ג'ונס ביחד.." "מה??!!" צרחתי בקוליי קולות והעניים של כול מי שהיו שם עברו להביט בי "מאיפה הגיעה השמועה הזו?" המשכתי לדבר בלחץ "לורן סיפרה שהיא ראתה אותכם יוצאים מהרכב מחובקים ושצעקת על אחיך כשהוא בא להפריד אתכם.." הוא אמר ובאותה שנייה כול כך כעסתי... הלורן הזו היא חתיכת שטן! מהיום שהגעתי לתיכון הזה היא רק נישתה להפיל אותי... ולחשוב שפעם היא הייתה החברה הכי טובה שלי... התחלתי ללכת לעבר הכיתה של לורן עצבנית! "קיצר אז ראיתי אותם מתנשקים ליד האוטו שלו ואז היא צעקה על אח שלה" עמדתי מאחוריה שומעת את השטויות שהיא מדברת "אהה באמת לורן? זה מה שראית?" אמרתי והיא הסתובבה אליי מבוהלת "א..הה אני... לא.. זוכר-" קטעתי אותה בעצבים "ושוב לורן מנסה להציק לרוני ללא הצלחה יופי לורן הכפיים צריכות להגיע עכשיו או לא להגיע בכלל?" אמרתי והיא המשיכה להביט בי המומה שחבורות של ילדים מגיעים מאחורינו "לורן אני לא יודעת מה איתך אבל אני בחיים לא ראיתי את עצמי מתנשקת עם איידן ג'ונס את בטוחה שזה מה שראית?" אמרתי והיא הסתכלה על כול הילדים שסביבנו "לא.. זה לא מה שראיתי.." היא אמרה מרכינה את ראשה "אז מה ראית?" אמרתי משלבת את ידיי עם פרצוף מאיים "אותך יוצאת מהרכב ואז אח שלך אמר משהו והלך ואת צעקת על איידן ורצת אחריי אח שלך" טוב תכלס זה מה שפחות או יותר קרה "יופי לורן אז פעם הבאה תסתמי את הפה שלך!!" צרחתי עליה יוצאת מהכיתה עם הראש מורם גאה בעצמי... ומלא ילדים הסתכלו עליי ופינו לי את הדרך "מה כבר עשית סוויטהרט?" איידן מופיע מולי מחייך אליי וראיתי את כול הילדים שסביבי סקרנים "למה נראה לך שזה עיניינך?" אמרתי מגלגלת את עניי מתכוונת ללכת אבל הוא תפס חזק בידי "הכול עינייני! ולמה נראה לך שתדברי אליי ככה?" הוא אמר וכולם עמדו שם ופשוט הסתכלו בלי לומר מילה והחיוך שהיה על פניה של לורן גרם לצביטה בלב שלי... הוא הביט בי בפרצוף מבין כזה והבין מה קורה שם רק לפי הבעת פניי "הבמה שלך..." הוא לחש באוזניי וחייכתי לעברו המומה "מי אתה חושב שאתה בכלל?" צעקתי עליו והוא חייך לעברי "רוני דיי תירגעי" אני הולכת לזכור לו את זה הרבה זמן!! "אל תגיד לי תירגעי!" אמרתי מזיזה את ידי 'בעצבים' מתקדמת במסדרון לא לפניי שהסתכלתי אחורה רואה את איידן קורץ לעברי... "תודה" עשיתי תנועה בשפתי בלי קול וחייכתי לעברו כשלא ראו ויצאתי משם... אני רק עכשיו קולטת מה הוא עשה בישבילי... אני רק מקווה שזה לא יהיה עכשיו משהו שידברו עליו... 

**19:00**
אני כול כך רוצה שזה יפסיק כבר!! מהרגע שהגעתי הביתה מבית ספר הרשתות החברתיות מלאות במה שהיה במסדרון עם איידן... דילן לא הגיע עדיין הביתה ואני ממש לא רוצה שהוא יגיע אין לי סיכוי לעבור את זה בלי ה'אח המגונן' "רוני!!" הוא עצבני!! "אני למעלה!" צעקתי מיואשת שומעת אותו עולה במדרגות הוא הגיע לחדר נשען על המשקוף "את רוצה לספר לי משהו?" ידעתי... "דילן אני לא אשמה שלורן הזו הפיצה את השמועה המפגרת הזו על-" תקפתי והוא קטע אותי "זה לא קשור ללורן זה קשור אלייך! אלייך ולאיידן!" הוא אמר והשפלתי את ראשי "היי אחות... את יודעת שאני תמיד יעשה הכול כדיי שיהיה לך טוב נכון?" הוא אמר והנהנתי כשהוא מתיישב לידי ושם את ידו עליי "אז אני אומר לך... בבקשה אל תסתבכי עם האיידן הזה! בבקשה בישבילי!" הוא אמר וזה היה נראה כאילו שזה ממש חשוב לו..  הוא ממש התכוון לזה "דילן אני באמת לא מצליחה להבין את הבעיה שיש לכם עם איידן" אמרתי בקול חלש והוא הסתכל עליי בפרצוף מיואש "אחות... אני לא רוצה שסתם תיפגעי" הוא אמר וחייכתי לעברו "אני בכול מקרה שונאת אותו!" אמרתי ודילן חייך אליי כתגובה "אהה ועוד משהו קטן אחות!" הוא אמר פותח את הטלפון שלו "מה זה?!" הוא פותח פוסט שרואים בו אותי ואת איידן במסדרון כשאני צועקת עליו "אהה... זה.. כן תקשי-" התחלתי והוא קטע "הכול טוב אחות רק תזכרי שהבטחת לי!" מתיי בדיוק? אחחח אני שונאת את החיים האלה! הוא יצא מהחדר ונשכבתי מתוסכלת על המטה קוברת את הראש בכרית...
**20:00**
"אני יוצא!" דילן צעק מלמטה "סבבה תנעל אחרייך" אמרתי שומעת את הדלת נסגרת...
נשארתי לבד בבית ההורים שלי בעבודה עד מאוחר ודילן יוצא עם חברים שלו... האמת רציתי לקרוא לשיי שתעביר לי את הזמן... אוליי נעשה יחד ערב גלידה או משהו אבל אפילו לזה לא היה לי מצב רוח... השתקתי את הטלפון והיתיישבתי בסלון עם המחשב הנייד שלי רואה סרטים עם השחקן שאני אוהבת. אחריי שעתיים בערך של צפייה בסרטים נגמר לי מה לראות את עשיתי את מה שלא רציתי לעשות... פתחתי את הטלפון שלי שעוד שנייה קרס מרוב הודעות
'היי מתוקה... אני ואבא נחזור מאוחר או אפילו מחר בבוקר אז אל תחכי לנו את יכולה להזמין חברה לישון איתך כי דילן ישן אצל שון היום ואני יודעת שאת לא אוהבת לישון לבד...'
זה מה שהיה חסר לי עכשיו... לישון לבד בבית... אוף! אמא שלי יודעת שאני לא נרדמת ככה... בכול מקרה נכנסתי למטבח והכנתי לעצמי קפה אם אני לא אשן הלילה אז לפחות שאני אהיה עירנית
**2:00**
שתיתי כבר לפחות 8 כוסות קפה וגם בכול הטעמים שהיו למכונת קפה שלנו, אני אפילו שתיתי קפה בטעם תפוז! וכן! זה יותר מגעיל ממה שזה נשמע... פתאום שמעתי דפיקה בדלת והתקדמתי לעברה פותחת אותה ומולי נעמדה שיי "מה את לבד פה?" היא אמרה נכנסת פנימה והנהנתי "אז אפשר להבין למה לא קראת לי קודם?" היא אמרה וצחקתי "אופס..." יש לי מזל שהיא עם מצב רוח טוב "מה יש לך כולך מחויכת?" אמרתי וראיתי שהעניים שלה נוצצות... "את מאוהבת!" אמרתי בקול קופצת על הספה והיא צחקה "במי???!!" צרחתי והיא גלגלה את עניה צוחקת "זה לא משנה..." היא אמרה וצחקתי "ברור שכן!" צרחתי עליה בהתלהבות והיא התיישבה לידי "איידן ג'ונס..." היא אמרה בשקט "מה איתו?" אמרתי והיא הסתכלה עליי במבט מאוהב "זה הוא..." הרגשתי כאילו אני נשרפת מבפנים... כאילו שאני הולכת לפרוץ בבכי שאני לא אפסיק לבכות לעולם... הרגשתי שאני עוד רגע מתמוטטת...
מכולם היא הייתה חייבת להתאהב דווקא בו?