הלכתי מהר למיטה של ג׳ימין והתעלמתי ממה שטאהיונג אמר לי. 'אף אחד לא יגיד לי מה לעשות ומה לא לעשות כשזה נוגע לבייבי שלי!' חשבתי לעצמי והתקופפתי אליו "איך אתה מרגיש?"
"מי-מין יונגי? מה אתה עושה פה?" הוא שאל עם קול חלש ומבולבל.
"אני כאן לבדוק מה שלומך..." הוא נישק לי את המצח "אין לך חום... ג׳ימין.. אתה באמת חולה?" שאלתי, הוא שיקשק את הראש שלו במבוכה "אז מה קרה שלא באת היום לעבודה?"
"כי אתה התאהבת בג׳יהו... וזה גרם לי לחשוב על עוד דברים שג׳יהו עשה לי.. כי הוא לקח לי אותך ואני לא רציתי לראות אותך מתחתן איתו כי אולי אני אוהב אותך." עצרתי לשניה וכשהבנתי מה שאמרתי כרגע הסמקתי כל כך "א-אני מצטער, זה פשוט נפלט אני לא יודע איך אבל-" יונגי נישק אותי חזק, נישקתי אותו בחזרה ואחרי כמה שניות יונגי התנתק.
"גם אני אוהב אותך... אני לא התאהבתי באח שלך.. ואני לא עומד להתחתן איתו. אני מצטער על כל הדברים שהוא עשה לך.. ומה שגרמתי לך לחשוב.. ניסיתי לקבל מאח שלך קצת מידע עלייך זה למה דיי שמחתי שהוא הגיע כי יש לו יותר ביטחון ממך אז חשבתי שלא תהיה לו בעיה לספר לי על הילדות שלכם.. אבל מהר מאוד גיליתי שזה לא העיניין.. הוא לא הפסיק לדבר על עצמו. וזה שיגע אותי, זה לא נמשך הרבה זמן. וחוץ מזה אתה היפה מבין שניכם" ציחקקתי, העיניים של ג׳ימין נצצו והחיוך שלו עלה.
"אתה חייכת אלי~" הוא אמר עם דמעות בעיניים, ציחקקתי שוב ועליתי על המיטה שלו כדי לחבק אותו.
"ניסיתי להסתיר אותו ממך.. כי דאדי לא אוהב להיות נחמד אתה יודע את זה כבר"
"כן דאדי" הוא אמר וניצמד אלי. "אבל אתה יכול לחייך אלי יותר בבקשה? אני ממש אוהב את החיוך שלך" הוא מילמל לתוך החזה שלי..
"אני אחשוב על זה" חייכתי חיוך קטן, טאהיונג נכנס לחדר.
"א-אני יודע שזה לא זמן טוב אבל אתה עומד לפטר אותי על זה ששיקרתי לך לגבי זה שאנחנו חולים?" טאהיונג שאל
"לא. טיפלת בו אז זה בסדר." אמרתי וחיבקתי את ג׳ימין חזק. ג׳ימין עצם את העיניים שלו והתכרבל בתוכי.
"בייבי... אתה רוצה להיות הבן זוג שלי?"
"כן!" הוא הרים את הראש שלו אלי עם חיוך גדול. ליטפתי לו את הלחי וחייכתי חיוך קטן "אתה שמח נכון? החיוך הקטן הזה אומר שאתה שמח שאנחנו ביחד?"
"כן ג׳ימיני.." העברתי את הידיים שלי למותניים שלו.
"אא אני כל כך מתרגש" הוא ציחקק "אתה יכול להשאר כאן דאדי?"
"אוקיי, אבל אני צריך ללכת בשש יש לי פגישה" סידרתי לו את השמיכה ואז טאהיונג נכנס שוב.
"צ׳ים ראית במקרה את החולצה של קוקי?" הוא התחיל לחפש בחדר.
"הוא הוריד אותה באמצע הלילה ודחף אותה ביינכם אז היא צריכה להיות פה איפה שהוא..." הוא סימן לטאהיונג על המיטה שלו, איפה החולצה של ג׳אנגקוק יכולה להיות. 'הם ישנו באותה מיטה??'
ג׳ימין הסתובב והכניס את היד שלו מתחת לשמיכה "מצאתי" הוא אמר והוציא את החולצה מתחת לשמיכה.
YOU ARE READING
Boss yoonmin (*˘︶˘*).｡*♡
Romanceג׳ימין עובד חדש של יונגי, הוא טיפה מגושם אבל זה מה שיונגי אוהב בו. זה חמוד מבחינתו... אבל יונגי מראה לו את זה קצת שונה. יונגי אוהב לשחק בג׳ימין, הוא נהנה מזה, וגם ג׳ימין נהנה מזה למען האמת. ג׳ימין מהופנט מיונגי שהוא לפעמים שוכח להוציא את המילה הנכו...
