38

2K 98 14
                                    

"איפה הטלפון של ג׳ימיני אני רוצה את הטלפון שלי!" נעמדתי מול יונגי עם פרצוף כועס.

"מה אתה רוצה ממני...? הטלפון שלך שם" יונגי הצביע על השולחן במטבח. הלכתי לטלפון שלי ונכנסתי לאנשי קשר.
כל השיחות האחרונות שלי היו או עם טאהיונג או עם יונגי.
והטלפון שלי היה מפוצץ בתמונות של יונגי ישן או עובד או מחייך ואני.. לא יודע למה.. זה גרם לי לחייך.

"האוכל מכון.." יונגי אמר והניח צלחת מולי. הוא התיישב בשולחן והתחיל לאכול, הוא היה רחוק ממני אז לקחתי את הצלחת שלי והתיישבתי לידו.

"צריך ללכת להתקלח ולישון יש עבודה מחר..." יונגי מילמל.

"ג׳ימיני לא יכול לעבוד..." נאנחתי.

"אוקיי.. אבל אתה בכל מקרה בא איתי לעבודה.. בלי שום תירוצים עכשיו, תסיים לאכול, מקלחת ולמיטה." יונגי אמר קצת חסר סבלנות.

"אבל... אני לא יכול לישון בלי.. בלי מוצצי..." מילמלתי.

"אז מה אתה רוצה שאני יעשה אלך לקנות לך??"

"כן! דה..."גילגלתי את העיניים באותו טון חסר סבלנות כמו שיונגי דיבר אלי מקודם...

"אני רוצה את ג׳ימין בחזרה" הוא אמר בשקט ונאנח "טוב תסיים לאכול אנחנו נצא..." יונגי לקח את הצלחת שלו לכיור.
סיימתי לאכול והנחתי את הצלחת שלי גם בכיור. יצאנו לאוטו אני נכנסתי מאחורה ונשכבתי על כל הכיסאות.
יונגי נכנס מקדימה כי כמובן שהוא זה שצריך לנהוג.
אחרי כמה דקות של נסיעה הגענו לקניון "אוקיי עושים את זה מהר נכנסים לחנות קונים מוצץ וחוזרים הביתה בלי יותר מידי הסחות דעת ודברים כאלה זה ברור?"

"כן דאדי.... אבל ג׳ימיני צריך דובי חדש וסיפי קאפ ופיג׳מה" אמרתי בקול עצוב כי יונגי העליב אותי ולא כל כך רציתי לדבר איתו.

"אוקיי עוד משהו??" יונגי נאנח.

"לא נרא-"

"זו הייתה שאלה רטורית אל תענה לי... אתה רואה גם אני יכול לא להיות נחמד." יונגי קטע אותי והחזיק לי את היד. נכנסנו לקניון ביחד וישר יונגי הוביל אותי לכול החנויות וקנה לי את כל מה שאני צריך ואפילו יותר...יותר צעצועים יותר פיג׳מות ושלושה מוצצים... חזרנו לאוטו ויונגי התחיל לנוסע מהר הביתה.

"למקלחת." יונגי אמר והרים אותי ביד אחת ואם היד השניה הוא סחב את כל השקיות שהוא קנה.
"נתקלח ביחד כדי לחסוך זמן" הוא אמר.

"לאאא אתה לא יכול לראות את הגוף שלי!" ירדתי ממנו ורצתי לפניה של החדר.

"ג׳ימיני בוא לפה..." יונגי נאנח והניח את השקיות על הרצפה.
הלכתי אליו לאט לא יודע למה אבל הרגשתי שהייתי חייב להיות יותר קרוב אליו..
"אני כבר ראיתי את הגוף שלך.... כל כך הרבה פעמים שאני אפילו לא יכול לספור.. אני מכיר כל סנטימטר בגוף היפה שלך אין לך מה לפחד אני מבטיח" יונגי התחיל להוריד לי את החולצה.
"תסתכל עלי בייבי.." יונגי הרים לי את הראש מהסנטר.

Boss yoonmin (*˘︶˘*).。*♡Where stories live. Discover now