נשכבתי על המיטה של טאהיונג עם עיניים זוהרות "היום הכי טוב בעולם" נשכתי את השפה שלי. "הוא כל כך חתיך ו- ו- ומושלם! ועזרה טאהטאה אני מאוהב." לקחתי את הכרית שלו וחיבקתי אותה חזק. טאהיונג ישב בכיסא שלו ליד השולחן והוא פשוט בהה במחשב שלו.
"נה, תרד ממנו הוא סתם משחק בך"הוא מילמל "סיימתי! עכשיו אני יכול לתקן לך את המחשב." הוא הסתובב אלי וחייך.
"אתה לא מאמין לי?" הסתכלתי לו בעיניים "הייתה צריך להיות שם כשהוא ראה את התמונה שלנו במסך טלפון שלי..."
"אה כן לגבי התמונה הזו קוקי ממש כועס עלייך.."
"מה? למה?" נאנחתי, אני שונא כשג׳אנגקוק כועס עלי.. זה גורם לי להרגיש רע על זה שאני בכלל קיים כי הוא אחד החברים הכי טובים שלי והוא גם אחד האנשים החשובים והכי קרובים שלי.
"כי אתה הבטחת לו שהוא יהיה גם בתמונת מסך שלך..בינתיים זה היה רק האקסים שלך אני וג׳ין... מה אם הבייבי שלי?? הוא נעלב" טאהיונג התבכיין קצת.
"אוקיי" ציחקקתי "אני אשים תמונה שלנו.. וחוץ מזה אל תגיד אקסים זה נשמע כאילו היו לי יותר מידי.."
"ג׳ימין... כשזה מתחיל להיות מעל עשר זה נהיה קצת יותר מידי." טאהיונג הסתכל עלי בפרצוף מוזר, כאילו אני מטומטם.
"מה אני אעשה שכולם אוהבים אותי?!~~" התבכיינתי
"אוייי מסכן שלי... למה פשוט לא אמרת להם לא אם אתה לא אוהב אותם?" הוא גילגל את העיניים שלו וחזר למחשב שלו.
"אתה יודע שאני לא יכול להגיד לא לאנשים..." השפלתי את המבט שלי ושיחקתי עם האצבעות שלי.
"אה ולהפרד מהם אתה יכול?" הוא אמר בקול מזלזל
"טוב מה נתקעת על זה עכשיו? תעזוב אותי עכשיו אני עצוב... אני חרא של בן אדם, אוקיי זה מה שרצית לשמוע אתה מרוצה?" קמתי מהמיטה שלו והלכתי לחדר שלי.
"לא צ׳ימי~~ זה לא מה שהתכוונתי... אני מצטער." טאהיונג הלך אחרי ולפני שהוא הספיק להגיע טרקתי את הדלת של החדר שלי ונעלתי אותה. "נו ג׳ימיני אל תיהיה כזה... אני מצטער."
"לך מפה." אמרתי על סף בכי.
"אוקיי...אבל אני לא מתכוון לוותר לך. פשוט עכשיו אני חייב ללכת לג׳אנגקוק.. וג׳ימין בבקשה אל תבכה אני מצטער זו נקודה רגישה אצלך וזה ממש לא יפה מצידי לעשות לך את זה."
"תעזוב אותי" התחילו לרדת לי דמעות, אח אני שונא את עצמי!
ביום למחורת המחשבות עדיין התרוצצו לי במוח אל כמה שאני בן אדם נורא ומגעיל ו.. ולא מספיק זה שאני גם שפכתי על עצמי את הקפה של יונגי פעמים!!
אני כל כך מגושם ואני לא יודע לעשות שום דבר נכון!
בפעם השלישיתי הלכתי לקנות ליונגי קפה וכשהנחתי את הקפה על השולחן שלו היד שלי התחילה לרעוד קצת.
המחשבות הציפו אותי ולפני שיונגי הספיק להוציא מילה מהפה ברחתי משם.
על מי אני עובד...רצתי לבכות בשירותים כמו ילד בן חמש.
אחרי חמש דקות שאני עוד יושב על האסלה ובוכה שמעתי מישהו נכנס לשירותים.
'מה איך זה הגיוני...? זו קומה גדולה כן, אבל רק אני ויונגי כאן. שיט זה יונגי!' חשבתי לעצמי וניסיתי להפסיק את הנשיפות המוגזמות שלי בזמן שאני בוכה.
YOU ARE READING
Boss yoonmin (*˘︶˘*).｡*♡
Romanceג׳ימין עובד חדש של יונגי, הוא טיפה מגושם אבל זה מה שיונגי אוהב בו. זה חמוד מבחינתו... אבל יונגי מראה לו את זה קצת שונה. יונגי אוהב לשחק בג׳ימין, הוא נהנה מזה, וגם ג׳ימין נהנה מזה למען האמת. ג׳ימין מהופנט מיונגי שהוא לפעמים שוכח להוציא את המילה הנכו...
