אין לי כח להתאים את התמונות של הפרקים לפרקים עצמם ;-;
—————————————————
״היי דראקו״ לונה נכנסת ראשונה, נוויל אחריה והרמיוני במאסף. ״הארי, איך אתה מרגיש?״ לונה שואלת בדאגה חולמנית, שיערה הבלונדיני נופל על פניה והיא מסיטה אותו לאחור ותוחבת אותו מאחורי אוזנה.
אני מסתכל על שניהם, על כמה שהם השתנו. לא ראיתי אותם מאז החתונה, אני חושב.
אחרי שהארי ואני התחלנו לצאת הוא ביקש ממני להשלים עם החברים שלו. זה היה קשה, בהתחשב בעובדה שהייתי מניאק לכולם בשבע השנים האחרונות.
למשפחת וויזלי לקח קצת זמן לסלוח לי, ואני לא מאשים אותם- כמו שכבר אמרתי, הייתי מניאק. ואבא שלי לא עזר.
למרבה שמחתי, הם מצאו דרך לסלוח לי, והפכו למשפחה שלי.
עם הרמיוני היה לי הכי קשה.
היא החליטה להכין רשימה של כל הדרכים שבהן פגעתי אי פעם בהארי, בה וברון.
היא מפחידה.
היא אמרה שאם אני אי פעם אעשה משהו שיפגע בהארי היא תדאג שאני אמות בייסורים.
ואני מאמין לה. היא תעשה את זה.
עם השאר זה היה.... יותר מסובך.
לא ידעתי עד כמה אמללתי להם את החיים.
אני באמת לא יודע למה הארי אמר לי את מה שהוא אמר. אני לא יודע איך הוא יכול לאהוב אותי אחרי מה שעשיתי לו ולחברים שלו.
ובאשר לנוויל, עד החתונה הוא לא סלח לי, ובצדק. אבל החלטנו על שביתת נשק- בשביל הארי.
אנחנו לא חברים, אף פעם לא נהיה, אבל גם לא אויבים. בשביל הארי.
לונה סלחה לי מיד, היא רק הייתה צריכה לשמוע את ה״אני מצטער״.
בחורה משונה, לונה, אבל קל להיות איתה
היא יצאה לחפש את השנורקקים פחוסי הקרן, למרות שאף
אחד לא חושב שהם קיימים, וכולם אמרו לה שהיא סתם מבזבזת את הזמן שלה, היא נחושה למצוא אותם בשביל אבא שלה.
עם שאר החברים שלו הארי לא שמר על קשר, אז היה יותר קל, לא הייתי צריך לבקש סליחה מכל חברי צ״ד.
לונה ניגשת להארי ואוחזת את היד הפנויה שלו, כשאני אוחז בשנייה.
״אני-״ הארי משתעל ״אני בסדר, עד כמה שאפשר להיות בסדר כשאתה גוסס״ הוא אומר, ואנחנו צוחקים.
דמעה זולגת על לחיי ואני ממהר למחות אותה.
אני לא הולך לבכות לידו.
אנחנו יושבים שם, לידו, עד שהוא נרדם, והרופא מוציא אותנו החוצה כי הארי צריך לנוח.
אנחנו שוב בחדר ההמתנה.
מולי הפסיקה לבכות, ונראה שגם ארתור בכה, כי העיניים שלו אדומות ונפוחות. (ה.כ. או שהוא עישן)
הרמיוני נרדמה על הכתף שלי, והיא לא כל כך מפחידה ככה.
היא נראית כל כך שלווה כשהיא ישנה.
״כדאי שתישן גם אתה, חומד״ מולי אומרת לי בדאגה של אמא.
אני מניח את הראש שלי על הראש של הרמיוני ונרדם מיד, חולם על שנורקקים פחוסי קרן והארי והרמיוני עם קלשון וזנב.
————————————————
באלי לצייר הרמיוני עם קלשון וזנב.
YOU ARE READING
It's All Because Of Me | דרארי
Fanfiction*גמור ובעריכה* - בני משפחת וויזלי מתים בזה אחר זה בגלל גורם לא ידוע, זה התחיל שנתיים אחרי שדראקו והארי התחתנו, האם זה יכול להיות קשור, באיזושהי צורה, לזה? - ״אנחנו יושבים בחדר ההמתנה של בית החולים, מולי בוכה, ארתור מנסה לנחם אותה, אבל אפשר לראות שגם...
