עבר חודש.
פאקינג חודש.
אנחנו כבר רגילים לאוכל של בית החולים, לשינה על הכיסאות הקשים בחדר ההמתנה.
לשגרה המדכאת של בית החולים, לריח המוות שאופף אותנו.
לַפַּחַד אני אף פעם לא אתרגל. הפחד לאבד אותו חזק יותר מכל רגש שאי פעם הרגשתי.
הפחד לאבד אותו חזק יותר מאהבתי אליו.
אני לא יודע. איך אני אוכל להמשיך בחיי, להזדקן, כשהוא יישאר צעיר לנצח, תקוע במי־יודע־איפה.
הרמיוני סיפרה למולי וארתור שהיא בהריון, ומולי חייכה כמו שהיא לא חייכה מאז המוות של ג׳יני. ועם כמה שזה קלישאתי וקיטשי, התגעגעתי לחיוך שלה. כל כך התגעגעתי אליו.
הרמיוני ואני הולכים לרופא נשים בבית החולים כדי שיעשה לה משהו שנקרא ״אולטרסאונד״.
אני יושב ליד הרמיוני, והרופא מורח לה ג׳ל על הבטן, ומעביר עליו מכשיר כלשהו.
אני מסתכל על המסך שליד המיטה ואני רואה שני כתמים, שאני מניח שהם התינוק. תינוקות. לא תינוק.
הרופא מכריז כי הרמיוני בהריון עם תאומים.
דמעות מתחילות לזלוג על פניה והיא ממהרת למחות אותן.
״מה קרה?״ אני שואל ומכווץ את גבותי בדאגה.
״כלום, כלום אני פשוט שמחה״ היא אומרת, ואני מחייך בהקלה.
הרמיוני מתלבשת מיד ואנחנו יוצאים למולי ולארתור שמחכים בחוץ.
לונה ונוויל עזבו את בית החולים לפני מספר שעות, מיד אחרי שהרמיוני בישרה את החדשות הטובות לכולם.
נוויל היה צריך לחזור להוגוורטס, הוא המורה לתורת הצמחים, ולונה חזרה למסע שלה אחר השנורקקים פחוסי הקרן.
אני לא חושב שישנו אדם אחד מלבדה שמאמין בקיומם, אבל היא נחושה בדעתה למצוא אותם, להוכיח לכולם שהיא צדקה, ולכבד את זכרו של אביה.
״יש שניים!״ הרמיוני צועקת למולי ברגע שהיא רואה אותה, ״תאומים״ היא אומרת ברכות, ״בן ובת״.
מולי והרמיוני בוכות-דמעות שמחה- וצוחקות.
אני חושב שזה הדבר הכי טוב שקרה להן מאז ג׳יני.
ארתור מחייך חיוך גדול, אבל לא מפריע לשמחה שלהן.
הוא שמח, אבל בצד.
אני הולך לכיוונו של ארתור, העומד שעון על קיר החדר בו הארי ישן כעת, ומניח את היד שלי על הכתף שלו.
שנינו מסתכלים על הרמיוני ומולי צוחקות, בוכות, ומחייכות.
מאושרות כמו שלא היו זמן רב.
הרופא, שנראה צעיר מידי בשביל להיות רופא, ציין שהרמיוני בחודש חמישי, מה שאומר שהיא תלד עוד ארבעה חודשים בערך.
אני רק מקווה שהארי עוד יחייה עד אז, שהוא יזכה להכיר את התאומים.
זה לא הרבה לבקש, נכון?
----------------------------
הוא שמח, אבל בצד.
YOU ARE READING
It's All Because Of Me | דרארי
Fanfiction*גמור ובעריכה* - בני משפחת וויזלי מתים בזה אחר זה בגלל גורם לא ידוע, זה התחיל שנתיים אחרי שדראקו והארי התחתנו, האם זה יכול להיות קשור, באיזושהי צורה, לזה? - ״אנחנו יושבים בחדר ההמתנה של בית החולים, מולי בוכה, ארתור מנסה לנחם אותה, אבל אפשר לראות שגם...
