הוא נישק את ראשי ושכבנו בדממה למשך דקה.
"מה תעשה לגבי אבא שלך?" מילמלתי.
הוא נאנח "לא יודע. כנראה שאני אבקש מאמא שלי להעיף אותו"
"ואם היא לא תסכים. תריב איתו בכל פעם?" שאלתי בעדינות.
"אם תהיי איתי אני בטוח שאני אצליח להתעלם ממנו" הוא אמר.
הינהנתי אליו.
"ולפעמים שהמצב יהיה קשה ואני לא אצליח להתעלם ממנו את תהיי חייבת להתפשט" גילגלתי את עיניי וסטרתי לחזהו סטירה לא מזיקה
"אויש שקט כבר" אמרתי לו בחיוך.
הוא כרך את ידיו סביבי.
"אני אוהב אותך לוס" הוא מילמל לראשי.
"אני אוהבת אותך ווילי" אמרתי לו.
הרמתי את ידי לכיוון התקרה וצללים בהקו על הקיר ממנורת הלילה.
"אני יודעת לעשות כלב" אמרתי ושיניתי את ידיי לצורת כלב "הב הב" נבחתי ופתחתי את פיו.
הוא צחק.
"הכלב שלך נראה עם בעיות" הוא אמר ולקח את ידיי ושינה את הצורה. הכלב באמת נראה טוב יותר.
"אני אהבתי יותר את הכלב שלי. באמת היו לו בעיות" ציחקקתי.
"איזה בדיוק בעיות היו לו?" הוא שאל בצחוק ועשה איתי צללים בתקרה.
"הוא חושש ששאר הצללים הכלבים לא יקבלו אותו" אמרתי בציחקוק.
"אני אקבל אותו" הוא אמר ועשה שהצל ילקק את הכלב שלי.
"איך עשית את זה?" שאלתי מתלהבת
הוא לקח את ידיי ושיחק בהם עד שצל של לשון יצאה מהכלב שלי.
צחקנו שנינו.
"לוסי..מצטערת להפריע" סבתי אמרה לפתע. מתי היא נכנסה?
קמתי לישיבה.
"רק רציתי להודיע שאני הולכת לישון. ווילי אתה חוזר לבית או להחזיר את סופי?" היא שאלה.
"אני אחזיר אותה עכשיו, גברת קופר" הוא אמר.
היא חייכה אליו.
"לילה טוב" היא אמרה והלכה לחדרה.
"לילה טוב" אמרנו שנינו.
"אתה באמת הולך?" שאלתי בעצב.
הוא הינהן.
הוא לקח את הטלפון שלו.
"תעשי צורה של כלב עם הידיים" הוא ביקש ואני עשיתי זאת.
הוא לקח את הטלפון שלו וצילם אותי ואותו והכלב שיצרו ידיי.
הוא ליקק את לחיי לפתע ואני קפצתי המומה.
"מה אתה עושה?!" שאלתי
"הב הב הב" הוא ענה.
"אתה אידיוט" סיכמתי וניגבתי את לחיי על לחייו.
ציחקקנו.
"אני באמת צריך להחזיר את סופי" הוא אמר. "תודה לוסי. אני אבוא לאסוף אותך לבית הספר מחר?" הוא שאל.
"אם יהיה לך זמן" אמרתי והוא הינהן והלך משם.
לאחר רבע שעה הבטתי בהודעות ששלחו לי.
ווילי שלח לי שלושה תמונות.
באחת רואים את שנינו מחייכים וצוחקים ואת הכלב שיצרו ידיי, בשניה רואים אותי עוצמת את עיניי הכחולות בזמן שווילי מלקק את לחיי ובשלישית רואים אותנו צוחקים.
הבטתי בעיניי בתמונה. הם נראו אחרת.. לא ידעתי בדיוק מה גרם להם להראות כך.
עצמתי את עיניי ונרדמתי בשלווה.
YOU ARE READING
פה לצידך
Romanceלהיות לוסי זה לא קל. היא איבדה את הוריה בתאונה קטלנית, אחיה הקטן איבד את כושר ההליכה ולוסי עצמה עדיין צולעת ברגל ימין. לאחר התאונה לוסי בנתה חומות. חומות שיגנו עליה כשהחיים מאכזבים. ישנן רק אנשים בודדים בחייה והם סבתה, אחיה, חברתה הטובה ג'יין ווויל...
