פרק 17: איך

108 12 0
                                    

איך הוא יכל להתחנן לחברה הקודמת שלו שפגעה בו. איך הוא יכל להיות איתה ממש לפני שאני הגעתי ולהגיד לי שהוא אוהב אותי רק כמה שעות אחר כך.

איך הוא יכל..?

"מי זה היה?" הוא שאל.

"אמה" אמרתי והסתכלתי עליו בפרצוף שדורש הסבר.

הוא החוויר "מה..מה היא רצתה?" הוא שאל בפה יבש.

"היא רצתה להגיד לך שהיא נהנתה מהלילה אתמול" אמרתי והדמעות הציפו את עיניי שוב והמשפט עורר בי בחילה.

"היא אמרה שהיא מסכימה למה שהצעת לה"

"לוסי.." הוא אמר והושיט את ידו.

נרתעתי לאחור.

"אל תיגע בי וויל" ביקשתי.
הוא הרחיק את ידו.

"אני..אני האמנתי לך.." מילמלתי. "אתה..אתה הבטחת"

הוא הביט בי במבט מלא אשמה.
מצאתי את מפתחות האופנוע שלו.
התקרבתי אליו, קרוב מאוד עד שיכולתי לספור את מספר הריסים שעל עיניו.
הכאתי עם המפתחות בחזהו.

"לך. אל תחזור" ביקשתי בקול שבור.

"לוסי תני לי להסביר" הוא אמר והחזיק את ידי.
שיחררתי את ידיי והוא החזיק במפתחותיו.

"תלך!" צעקתי והכאתי בחזהו שוב.

הוא פנה ללכת אבל אני צעקתי את השאלות שבערו בי
"איך יכולת לשכב עם הזונה הזו?! איך יכולת לעשות זאת ואז לגרום לי לפגוש אותה בבית שלך לתת לי לנשק אותך ולהגיד לי שאתה אוהב אותי כמה שעות אחר כך?! איך יכולת לגרום לי לחשוב שאני מאוהבת במישהו שאוהב אותי?!" צעקתי בבכי.

"אני באמת אוהב אותך לוסי" הוא אמר.

"אתה..אתה הבטחת" גימגמתי שוב בשקט "הסיכוי היחידי שנתתי לך זה לשבור לי את הלב"

"למה את עושה לי את זה לוסי?!" הוא צעק. "אפילו רצית לא אותי! אז למה אכפת לך פתאום שאני שכבתי עם אמה?! אפילו לא אהבת אותי!"
צחקתי צחוק חסר הומור. הוא הביט בי בחוסר הבנה.

"טיפש אחד..תמיד אהבתי אותך!" צעקתי.
תמיד.

מהרגע שראיתי אותו לובש את המשקפיים שלו, מהרגע שהוא חייך אליי עם הגומה,  מהרגע שהוא הצחיק אותי.

אהבתי אותו ואפילו לא הייתי מודעת לזה.
הוא הביט בי המום.

הלכתי בצעדים כעוסים בחזרה אל ביתי.

"לוסי חכי!" הוא ביקש.

"לא וויל! אני סיימתי לחכות! אתה אומר שאתה אוהב, אתה מחבק, מנשק, ובסוף שוכב עם אחרת" צעקתי.

"אפילו לא היינו ביחד כשזה קרה! למה את כועסת?!" הוא צעק מבולבל ועצבני.

"זה היה טעות. אני לא יכולה ככה! מהרגע שנישקת אותי הכל הסתבך!" צעקתי עליו באצבע מאשימה.

פה לצידךWhere stories live. Discover now