מי אתה שתגיד לי שהכל יהיה טוב?
מי אתה שתגיד שאוכל בסוף לצחוק?
מי אתה תגיד שאראה בסוף ורוד,
תגיד לי, תגיד לי אתה?
מי אתה שתעז לבוא ולנגב לי את הדמעות?
מי אתה שתנסה להצחיק אותי כשאהיה מרוסקת עד מאוד?
למה אתה חושב שאוכל לחייך, בעוד אתה הגורם,
כן אתה הגורם.
למה אתה חושב שהכל יהיה בסדר?
׳השמיים תמיד כחולים׳ אתה חוזר ואומר,
אבל אף פעם לא הבנת את המשפט,
אז למה אתה חוזר עליו כמו מכונה תקועה?
אני בסך הכל נערה, אתה אומר שוב ושוב,
את לא צריכה להיות בדיכאון.
מי אתה שתחליט מה קורה לי בנבכי נפשי?
מי אתה שתחליט מה גופי מרגיש?
אתה הגורם לכל הבעיה מההתחלה,
אתה הגורם, אתה הסכנה!
אתה חושב שכולם צריכים להיות כמוך!
מאושרים, חסרי כאבים ובעלי נשמה ריקה.
תמיד רואה את החיים בורוד,
תמיד רוצה לצחוק עוד ועוד,
נהנה מהרגע ולא שואף לשום עתיד,
אז מה זה אומר עלייך?
בובה על חוטים!
חושב שאתה משחק במגרש של הגדולים,
בעוד אתה בסך הכל חי בעננים.
חושב שאתה מיוחד,
חושב שאתה ׳קול׳,
בסך הכל ילד שנפל לעוד התמכרות.
תראה מה נהיה ממך,
ושלא תעז להגיד עליי עוד מילה אחת רעה.
כי אתה שברת את מי שהייתי,
אתה הרסת.
וכשאני מסיטה מבט ממך,
בעיניים רטובות ומלוחות מדמעות ובלב מרוסק,
אני יודעת שאתה לא אנושי,
בסך הכל בובה של אלוהים,
לב אנושי ומדמם נמצא בתוכי,
אך אתה לא מסוגל לראות זאת,
כיוון ואתה אטום, חסר רגש וחי בשחקים.
YOU ARE READING
This is me
Short Storyאני רק אנושית. אני נפגעת, אני נכוות, אבל לך זה לא משנה, אתה לא רואה את הכאב שלי, אתה לא רואה את הסבל שלי, כי אתה אטום וחסר הבנה.
